מ"ג יחזקאל מז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מז · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֲמָ֤ת ׀ בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חֲמָת בְּרוֹתָא סִבְרַיִם דִי בֵּין תְּחוּם דַמֶשֶׂק וּבֵין תְּחוּם חֲמָת בְּרֵכַת עַגְבָאֵי דִי עַל תְּחוּם חַוְרָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חצר התיכון" - ת"י בריכת עגבאי

"אשר אל גבול חורן" - גבול דמשק במזרח סמוך למקצוע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חמת ברותה סברים" שהיו עד הנה בצפון א"י תוך הגבול, כי ברותה וסברים עומדים במשך החוט להתרחב מן דמשק עד צדדה, בין החוט שהלך מקודם מחצר עינן לצדדה ובין החוט שילך עתה מדמשק לצדדה יתלכדו ברותה וסברים ויכנסו בגבול הארץ, וחמת שהיה במצר א"י תתלכד בין החוט שהלך מקודם מצדדה להר ההר ובין החוט שילך עתה מצדדה דרך חתלון לצפונית של צור וצידון, ותכנס חמת תוך גבול הארץ, וז"ש "אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת", ר"ל הגבול שבצפון חמת, שעד שם ילך עתה החוט מדמשק. וחוץ מזה יתוסף לצפון מן הגבול "חצר התיכן אשר על גבול חורן", היא רצועה שתצא מן גבול הצפוני שמתחיל מדמשק וישתרע לצפון בקרן מזרחית אל חבל ארץ ההיא, ויהיה ג"כ לא"י, חוץ מן החוט ההולך ממזרח למערב וזה קרא (בפ' כ"ז) וצפון צפונה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חצר התיכון" - ר"ל מדמשק אשר גם היא תחשב לעתיד מא"י וכמ"ש ודמשק מנוחתו (שם ט) הנה משם תלך הגבול אל חצר התיכון אשר עמדה אצל גבול חורן לדרומה וחורן יהיה לה מצפונה ולא תהיה מגבול א"י וכאשר היא בצורה

"אשר בין וגו'" - חוזר הוא על ברותה וסברים שעמדו בין גבול דמשק שעמדה כלפי המזרח ובין גבול חמת שעמדה כלפי המערב

"ברותה סברים" - ר"ל משם תלך הגבול לברותה ומשם לסברים

"חמת" - ר"ל משם תלך הגבול לחמת ולא זו היא חמת המוזכר בתורה אבל היא אחרית גדולה מאד כמ"ש וילכו משם חמת רבה (עמוס ו) ולעתיד תהיה גם היא בגבול א"י כמ"ש וגם חמת תגבל בה (זכריה ט)