מ"ג יחזקאל מד יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מד · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בְּבוֹאָם אֶל שַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בִּגְדֵי פִשְׁתִּים יִלְבָּשׁוּ וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וָבָיְתָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי בְּמֵיעַלְהוֹן לְתַרְעֵי דַרְתָּא גַוַיְתָא לְבוּשֵׁי בוּצָא יִלְבְּשׁוּ וְלָא יְהֵי עֲלֵיהוֹן כְּסוּת עֲמַר בְּשַׁמָשׁוּתְהוֹן בְּתַרְעֵי דַרְתָּא גַוַיְתָא וּלְגָיו:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל שערי החצר הפנימית" - לפני ולפנים בי"ה

"ולא יעלה עליהם צמר" - תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו בי"ה בעבודת פנים

"וביתה" - ולפנים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז-יח) "והיה בבואם, בגדי פשתים ילבשו", שיהיו בגדיהם כולם מבד, בין הכתונת שעז"א בגדי פשתים ילבשו, בין המגבעות "פארי פשתים יהיו, בין המכנסים" וגם האבנט לא ימצא בו צמר המחמם ומזיע את הגוף ועז"א "ולא יחגרו ביזע" והנה לפי מה דקיי"ל להלכה שהאבנט של כהן הדיוט היה של כלאים והיה משונה מן האבנט של כ"ג ביוה"כ שהיה של בוץ, הודיעו שלעתיד יתעלו הכהנים בני צדוק להיות להם בקצת דברים חשיבות של הכ"ג, כי יהיו כממוצעים בין מדרגת הכ"ג ובין מדרגת הכ"ה, עד שבגדיהם יהיו של בוץ כבגדי כ"ג בעת שנכנס לפני ולפנים, ולמ"ד שהאבנט של כ"ה היה של בוץ, משמיענו בהפך שאף שבמקצת דברים יעלו למדרגת הכ"ג (כמ"ש בפסוק כ' כ"ב) זה דוקא להחמיר ע"ע בדבר, כמו תספורת בן אלעשה, ולקחת בתולה, לא לשנות את מצות הבגדים מבוץ לכלאים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובית" - ובפנים בחלל הבית בין בהיכל בין בבית ק"ק

"ולא יעלה עליהם צמר" - כי בפנים לא יעשו עבודה בשמנה בגדים שיש בהן צמר

"בגדי פשתים" - הם בגדי הלבן שכ"ג משתמש בהן ביוה"כ עבודת פנים

"והיה וגו'" - ר"ל ביוה"כ כשיבואו הכהנים הגדולים אל שערי חצר הפנימי והוא ההיכל ולעומת קה"ק נקרא חצר (לפי שהיה בהיכל שער גדול ושני פשפשין מזה ומזה כמ"ש למעלה לכן אמר שערי)