מ"ג יחזקאל מא יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל מא · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה פְּאַת דֶּרֶךְ הַיָּם רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה וְקִיר הַבִּנְיָן חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב סָבִיב סָבִיב וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַבִּנְיָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה פְּאַ֣ת דֶּֽרֶךְ־הַיָּ֗ם רֹ֚חַב שִׁבְעִ֣ים אַמָּ֔ה וְקִ֧יר הַבִּנְיָ֛ן חָמֵשׁ־אַמּ֥וֹת רֹ֖חַב סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאׇרְכּ֖וֹ תִּשְׁעִ֥ים אַמָּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וּבִנְיָנָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָּא רוּחַ אוֹרַח מַעַרְבָא פּוּתְיָא שַׁבְעִין אַמִין וְכָתְלָא דְבִנְיָנָא חֲמֵשׁ אַמִין פּוּתְיָא סְחוֹר סְחוֹר וְאוּרְכֵּהּ תִּשְׁעִין אַמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והבנין אשר אל פני הגזרה וגו'" - רחב כל הבנין לרוח המערבית רחב הבית ועובי הכתלים הצפוניים והדרומיים עם התאים הצפונים והדרומים ועובי כתליהם לצפון ולדרום רחב ע' אמה וכן היה בבית שני וכן שנינו במסכת מדות בקיר מערבי מן הצפון לדרום שבעים אמה ומונה החשבון

"הגזרה" - ת"י בצורתא ואומר אני שהבית הגבוה קרוי כן והתאים הנמוכין אשר סביב אותם הוא קורא בנין ומנחם פתר גזרה לשון לשכה

"פאת דרך הים" - רוח מערבית

"רוחב שבעים אמה" - רוחב הבנין מצפון לדרום שבעים אמה והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכותליו עשר הרי ארבע עשר וחמש מקום הפנוי בין התא לבית הרי תשע עשר רוחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל ההיכל ששה הרי כ"ה וחללו רוחב כ' הרי מ"ה וכותל ההיכל דרומי ששה הרי נ"א וי"ט של תאי הדרום סך הכל שבעים

"וקיר הבנין" - כותלי התאים

"וארכו תשעים אמה" - אורך בנין התאים והמונח תשעים אמה הצפון והדרום חוץ מבית החליפות שאינו נמנה עמו לפי שהיה בולט אל החוץ לצפון ולדרום ולא היה שוה לשאר הבנין שהבית היה רחב מלפניו ל' אמה יותר משל אחריו כמו ששנינו האולם עודף על ההיכל ט"ו אמה בצפון וט"ו אמה בדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינין ואורך אותו בנין מן המזרח למערב עשר אמות נשארו תשעים אמה אורך ברוחב ע' שכל הבית היה אורך מאה מזה ומזה כמו שמפורש בענין ובמסכת מדות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והבנין אשר אל פני הגזרה" וכו' "וקיר הבנין", הנה בא פה שלשה שמות, "גזרה, בנין, קיר הבנין", וכן אמר בפסוק שאחר זה והגזרה והבניה וקירותיה, שם "גזרה" מיוחד להאולם וההיכל וקדשי הקדשים עם קירותיהם סביב, שהיה רחבם מצפון לדרום ל"ב אמה (עשרים רוחב החלל וי"ב של שני הקירות) וארכם ממערב למזרח צ' אמה (מן התחלת כותל המערבי של קדשי הקדשים עד סוף כותל האולם במזרח כמו שיתבאר) ונקרא בשם גזרה שהיה נגזר ומופרד בפ"ע בקדש, והיה גבוה מאד, משא"כ התאים שסביבם לא היו גבוהים רק ט"ו אמה, "הבנין" או "הבניה", נקראו התאים שהתחברו אל הגזרה בצפון ובדרום, שהיו י"ט אמה בכל צד, (ששני קירות התאים עשר אמות, וחלל החיצון ה' אמות וחלל התא הפנימי ד' אמות כנ"ל פסוק הקודם הרי י"ט), ואח"כ היה קיר של החצר הפנימי שהיה רחוק עשר אמות מן התאים והיה רחבו חמש אמות, והם נקראים "קירות הבנין", כמ"ש "וקיר הבנין חמש אמות", ר"ל קיר החצר הפנימי המקיף את בנין התאים, והנה התאים נמשכו מן התחלת כותל מזרחי של האולם עד סוף כותל מערבי של קה"ק שהם תשעים אמה, ונגד כותל מערבי של קדשי קדשים היה תא אחד נמשך נגד הכותל לבד, שהוא אורך ל"ב אמה, ורחבו עשר אמות (דהיינו חמש אמות רוחב הקיר וחמש אמות רוחב חללו), ואורך חללו עשרים ושתים, (כי עשר אמות עלה לעובי הקיר מזה ומזה), ונשארו בצד מערב י"ט אמה מזה וי"ט אמה מזה פגומים, בלא בנין התאים, וחוץ מן הגזרה והבניה הנזכר היה מקיף קיר החצר הפנימי שסובב את האולם וההיכל וקדשי הקדשים והיה מאה על מאה מרובע מכל צד עם עובי הקירות, והיה באופן זה, שבצד מזרח נמשך עם כותל האולם ברוחב מאה אמה, ובצד מערב התחבר עם כותל התא שהיה אחורי בית הכפורת, וכ"ז נקרא בשם קיר הבנין כנ"ל. ועפ"ז נבא אל הביאור, הנה מדד בכאן שש מדידות, (מדידה א') "הבנין אשר על פני הגזרה מצד מערב" נגד כותל מערבי של קדשי הקדשים, והיה "רחב שבעים אמה", כי הגזרה שהוא רוחב הבית וכותליו הם ל"ב אמות, והתאים (שנמשכו עד סוף עובי כותל מערבי) י"ט אמה מזה וי"ט אמה מזה, סך הכל שבעים אמה.

"וקיר הבנין" הוא קיר החצר הפנימי (שהקיף את כלל הבנין מאה אמה מרובעים סביב כנ"ל) היה "רחבו חמש אמות", והיה "סביב סביב" בכל ד' רוחות. (מדידה שניה) "וארכו תשעים אמה" אורך הבנין של פני הגזרה ממזרח למערב תשעים אמה כי התאים נמשכו מהתחלת כותל האולם עד סוף כותל המערבי שהם צ' אמה, (כי צד כותל מערבי של קדשי הקדשים שש, וחללו עשרים כותל שבין קדשי הקדשים להיכל שתים, וחלל ההיכל ארבעים, כותל ההיכל שש, וחלל האולם אחת עשרה, וכותלו חמש, סך הכל תשעים):

ביאור המילות

"הגזרה". הוא האולם וההיכל והדביר, שעלה בגובה על התאים, וכאילו נכרת בפ"ע, וגם שנגזר ונכרת מהם מצד קדושתו, כמו אל ארץ גזרה, כרותה ומובדלת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וארכו" - אורך הבית מיסוד כותל צלע המערבי עד בית החליפות היה צ' אמה והא לך החשבון כותל הצלע במקום היסוד ז' הצלע ד' כותל בית קה"ק ו' חלל בית קה"ק כ' המחיצה המפסקת בין ההיכל לבית קה"ק בית חלל ההיכל מ' כותל ההיכל ו' ומשם עד כותל בית החליפות ו' הרי תשעים אמה ועיין בקונטרס בנין הבית בסי' האחרון

"סביב סביב" - ר"ל מדה אחת לכל כותלי המסיבות והצלעות שסביב והם הכתלים הפונות על החוץ ובין צלע לצלע

"וקיר הבנין" - עובי כתלי הצלעות והמסיבות

"פאת דרך הים" - ר"ל רחב הבית עם המסיבות והצלעות מזה ומזה היה בפאת המערב ע' אמה והא לך החשבון רוחב הבית כ' ושני הכתלים י"ב צלע מזה וצלע מזה כ"א ד' כתליהם י"ב במקום היסודות מסיבה מזה ומסיבה מזה כ"א ג' להלן מיסוד כותל הצלע כתליהם י"ב במקום היסודות הרי ע' אמה ויותר יבואר בקונטרס בנין הבית בסי' האחרון

"והבנין" - המסיבות והצלעות אשר עמדו לפני הבית מהעבר מזה ומהעבר מזה לצפון ולדרום

מצודת ציון

"והבנין" - הוא שם כולל על הצלעות והמסיבות

"אל פני" - לפני

"הגזרה" - תרגם יונתן בצורתא ועל הבית יאמר שהוא גבוה למעלה מהצלעות ומהמסיבות כי בצר הוא ענין גבהות וכמ"ש גדולות ובצורות בשמים (דברים א)כי בנין גבוה הוא מבצר ומשגב

"פאת" - עבר ורוח