מ"ג יחזקאל לז כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל לז · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה [יהיו] עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יהיה [יִהְיוּ] עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָ֠ם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יהיה יִֽהְיוּ־עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַעְבֵּיד יַתְהוֹן לְעַמָא חָד בְּאַרְעָא בְּטוּר קוּדְשָׁא דְיִשְׂרָאֵל דְיִשְׂרָאֵל וּמַלְכָּא חַד יְהֵי לְכוּלְהוֹן לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא וְלָא יְהוֹן עוֹד לִתְרֵין עַמְמִין וְלָא יִתְפַּלְגוּן עוֹד לְתַרְתֵּין מַלְכְּוָן עוֹד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועשיתי אותם" בעת שהיו "בארץ" יהיו "גוי אחד, ויהיה מלך אחד על כולם" שתחלה ימלוך משיח בן יוסף על כולם, כמ"ש ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, "ולא יהיו עוד" כי תחלה היו "לשני גוים" ע"י שעשרת השבטים עבדו עכו"ם ועזבו את מקדש ה', זה לא יהיה עוד כי כולם יעבדו את ה' וגם תחלה היו "לשני ממלכות" ע"י חילוק המלכות בין בימי איש בושת בין בימי ירבעם ואילך, עז"א "ולא יחצו עוד", כי בין בעת שימלוך משיח בן יוסף ימשך יהודה אחר אפרים, ובין אח"כ שימלוך בן דוד ימשכו כולם אחר בית דוד, ועז"א שני פעמים עוד:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוד" - ר"ל עד עולם

"ולא יחצו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לגוי אחד בארץ" - כשיהיו בארץ וחוזר ומפרש בהרי ישראל שם אעשם לגוי אחד ולא יהיו עוד חלוקים לשנים להיות יהודה עם לבד ועשרת השבטים עם לבד

מצודת ציון

"יחצו" - ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות (דנייאל י"א)