מ"ג יחזקאל כג מו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַעֲלֵה עֲלֵיהֶם קָהָל וְנָתֹן אֶתְהֶן לְזַעֲוָה וְלָבַז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הַעֲלֵ֤ה עֲלֵיהֶם֙ קָהָ֔ל וְנָתֹ֥ן אֶתְהֶ֖ן לְזַעֲוָ֥ה וְלָבַֽז׃

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִיתְנַבֵּי דְיִסְקוּן עֲלֵיהוֹן מַשִׁרְיָן וְאֶמְסַר יַתְהוֹן לִתְבִיר וּלְבִזָא:

"העלה ונתון וברא" - כולן לשון עשה ופעול הם

"העלה וגו'" - ר"ל אמור בנבואה שאני אעלה עליהן קהל רב ואתן אתהן לרעדה ולבזה

"קהל" - אסיפת העם

"לזעוה" - ענין חרדה ורעדה כמו והיית לזעוה (דברים כט)

"ולבז" - מלשון בזה ושלל

"כי כה אמר ה' העלה עליהם קהל" שיתקבצו לבער רעתה מן העולם, "ונתן אתהן לזעוה" מצד צרתם, "ולבז" משום הניאוף: