מ"ג יחזקאל כב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כב · כט · >>

מקרא

כתיב: עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט

מנוקד: עַם הָאָרֶץ עָשְׁקוּ עֹשֶׁק וְגָזְלוּ גָּזֵל וְעָנִי וְאֶבְיוֹן הוֹנוּ וְאֶת הַגֵּר עָשְׁקוּ בְּלֹא מִשְׁפָּט.

עם טעמים: עַ֤ם הָאָ֙רֶץ֙ עָ֣שְׁקוּ עֹ֔שֶׁק וְגָזְל֖וּ גָּזֵ֑ל וְעָנִ֤י וְאֶבְיוֹן֙ הוֹנ֔וּ וְאֶת־הַגֵּ֥ר עָשְׁק֖וּ בְּלֹ֥א מִשְׁפָּֽט׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עם הארץ", הם היו העופרת הגרוע מכולם, והם "עשקו וגם גזלו", וגם "עני ואביון הונו", וכ"ז היה "בלא משפט" יען שלא היה משפט בארץ ואיש הישר בעיניו יעשה:

ביאור המילות

"עשק גזל". עשק המעכב שכר שכיר והוא קל מגזל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בלא משפט" - כל אלה נעשה בסבת העדר המשפט ואיש כל הישר בעיניו יעשה

"ואת הגר עשקו" - עם כי ראוי לאהבו

"עשקו עושק" - זה עושק הגוף במכות וכדומה

"הונו" - עם כי מהראוי לתת להם צדקה הם לא נתנו ועוד לקחו משלהם

מצודת ציון

"הונו" - מלשון אונאה ועושק ממון