מ"ג יחזקאל כב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כב · טז · >>

מקרא

כתיב: ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה

מנוקד: וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי גוֹיִם וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה.

עם טעמים: וְנִחַ֥לְתְּ בָּ֖ךְ לְעֵינֵ֣י גוֹיִ֑ם וְיָדַ֖עַתְּ כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונחלת בך" - תתחלתלי בעצמך על מה שעשית

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונחלת בך" אח"כ תנחול בעצמך, שנחלתך מאבותיך היה שהיית עם קדוש וה' הוא נחלתך, שזה הנחלה תלוי בך בעצמך, תשוב אל הנחלה הזאת, ומפרש מהו הנחלה "וידעת כי אני ה'", שתשוב לדעת את ה' שהוא נחלתך מימי קדם:

ביאור המילות

"ונחלת", מנחלים נחלה ובינינו נפעל, כמו וננחלת, ואין בו דגש מפני הח':

"בך". פי' הענינים שהיו בך מקדם:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונחלת בך" - תהי מחוללת בעוונך בפני העובדי כוכבים ואז תדע שאני ה' הנאמן לשלם גמול

מצודת ציון

"ונחלת" - מלשון חלול