מ"ג יחזקאל כא יד
<< · מ"ג יחזקאל · כא · יד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱמֹר חֶרֶב חֶרֶב הוּחַדָּה וְגַם מְרוּטָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֖ה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֑י אֱמֹ֕ר חֶ֥רֶב חֶ֛רֶב הוּחַ֖דָּה וְגַם־מְרוּטָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וגם מרוטה" - לטש אותה להסיר החלודה
"חרב חרב" - על חרב נבוכדנצר יאמר וכפל המלה כדרך המקונן וכן מעי מעי (ירמיהו ד)
מצודת ציון
"הוחדה" - מלשון חדידה ושנון
"מרוטה" - ענין לטוש וצחצוח כמו נחושת ממורט (מלכים א ז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מרוטה". פעל מרט לא נמצא על החידוד בשום מקום, שע"ז בא פעל לטש שנן חדד, ועקר הנחתו על תלישת השער, ונמצא נחושת ממורט (מ"א ז' מ"ה) והוא על נחושת מצוחצח מאד שנמרטו ממנו כל הסיגים, ובא פה על חרב שצחצחו אותה וגם מסירים חדודה ומורטים אותה, וגם אם לא תאבה לפרש מרט מענין תלישה רק כמו נחושת מרט מענין צחצוח, עכ"פ אין חידוד בכלל צחצוח ור"ל חציו הוחדו וחציו רק מורטה להיות לה ברק וצחצוח ולא הוחדה שם ונשארה בלא חידוד, ובפירוש אומר ויתן אותה למרטה לתפוש בכף, והיא מורטה לתת אותה ביד, הרי המירוט מסיר החדידות בענין שיוכל לאחזה ביד, וע"י שאינה חדודה נשאר הברק שלה ולא יכהה ע"י דם ההרוגים ובזה תמצא פתרון לחדת הנביא אשר לא מצאו המפרשים פתרונה:<< · מ"ג יחזקאל · כא · יד · >>