מ"ג יחזקאל יט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל יט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֻּתַּשׁ בְּחֵמָה לָאָרֶץ הֻשְׁלָכָה וְרוּחַ הַקָּדִים הוֹבִישׁ פִּרְיָהּ הִתְפָּרְקוּ וְיָבֵשׁוּ מַטֵּה עֻזָּהּ אֵשׁ אֲכָלָתְהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֻּתַּ֤שׁ בְּחֵמָה֙ לָאָ֣רֶץ הֻשְׁלָ֔כָה וְר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים הוֹבִ֣ישׁ פִּרְיָ֑הּ הִתְפָּרְק֧וּ וְיָבֵ֛שׁוּ מַטֵּ֥ה עֻזָּ֖הּ אֵ֥שׁ אֲכָלָֽתְהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותתש" - כל נתישה ונטיעה היא דבר המוטל בפיזור על פני כל הארץ

"ורוח הקדים" - נבוכדנצר

"הוביש פריה" - שחט את בני צדקיהו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותתש בחמה", עי"כ נעקרה ממקומה ומגדולתה, "ורוח הקדים הוביש פריה" הם חיילי נבוכדנצר שבאו ממזרח צפונית לא"י, "התפרקו" וע"י שהתפרקו ממקומם, "יבשו" מעצמם זה משל השבוים שנאבדו בדרך, "מטה עזה אש אכלתהו" שצדקיהו עורו עיניו:


ביאור המילות

"התפרקו". הוא דבר הנפרד בכח ממקום שהוא מחובר ונתון שם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התפרקו" - נשברו ויבשו ענפיה שהיו כמטות חזקות

"אכלתהו" - שרף כל אחד מן הענפים ור"ל הנה המלוכה נעקרה והושפלה לארץ והאויר עשק כל טובתה והשפיל ממשלתה

"ותתש בחמה" - והנה הגפן הזאת נעקרה ממקומה בחמה רבה והושלכה לארץ

מצודת ציון

"ותתש" - ענין עקירה כמו ולא אתוש (ירמיהו מב)

"הוביש" - מלשון יבש

"התפרקו" - ענין שבירה כמו ופרסיהן יפרק (זכריה יא)