מ"ג יחזקאל טז מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל טז · מב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּךְ וְסָרָה קִנְאָתִי מִמֵּךְ וְשָׁקַטְתִּי וְלֹא אֶכְעַס עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַהֲנִחֹתִ֤י חֲמָתִי֙ בָּ֔ךְ וְסָ֥רָה קִנְאָתִ֖י מִמֵּ֑ךְ וְשָׁ֣קַטְתִּ֔י וְלֹ֥א אֶכְעַ֖ס עֽוֹד׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והנחתי חמתי בך", החמה שהיה לי על העבר תנוח ע"י העונש שתקבלו, "וסרה קנאתי ממך", מה שהיה לי קנאה על ע"ז שעבדת תסור כי יבטל יצרא דע"ז, ועי"ז "ושקטתי ולא אכעס עוד" כי לא יחטאו עוד:


ביאור המילות

"חמתי ולא אכעס". הבדל בין כעס ובין חמה ויתר נרדפיו. שהאף והקצף והחמה יוצאים לפעול על זולתו שהוא כועס עליו, אבל הכעס מורה התעוררות הכעס ורגשו בלב לבד, כמו כל ימיו מכאובים וכעס ענינו, וכעסתה צרתה גם כעס, וכשיבואו בהפעיל, הקצפתם את ה', היינו גרמתם שיקצף עליכם להרע לכם, הכעסתם, גרמתם שיתעורר כעסו בעצמו. ושקט, הוא הפך הכעס, שהנפש שוקטת מזעף הכעס ועז"א ושקטתי ולא אכעוס עוד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והניחותי" - וכאשר אשלם הגמול תנוח חמתי אשר היתה בך ויסור כעסי ממך ואשקוט מן הכעס

מצודת ציון

"והניחותי" - מלשון מנוחה ויאמר כן על השקטת הכעס וכן והנחותי חמתי (לקמן כא)

"קנאתי" - כעסי

"ושקטתי" - ענין מנוחה