לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל ד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לבנה" - טויל"ה בלע"ז ויש מהם שהם גדולות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לבנה" - עשוי מן הטיט ומייבשים בחמה או שורפים אותה באש וכן נלבנה לבנים (בראשית יא)

"וחקות" - מלשון חקיקה 

מצודת דוד

"ונתתה" - העמידה מול פניך וחקוק עליה צורת עיר וחזר ופירש את ירושלים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קח לך לבנה" הורה בזה כי ירושלים אין הוייתה ומציאותה רק ע"י השגחת ה' ורצונו, כי היא בעצמה זולתו היא לבנה היולאנית גולמיית בלי שום צורה, רק ע"י "שתתן אותה לפניך" שזה רמז על ששם ה' אותה לפניו וישים עיני השגחתו עליה, עי"כ "וחקות עליה עיר" נבנית על תילה עליה עיר מושב ולהיותה "ירושלים" קרית מלך רב: