מ"ג יהושע כא לד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת קַרְתָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְמִשְׁפְּח֣וֹת בְּנֵי־מְרָרִי֮ הַלְוִיִּ֣ם הַנּוֹתָרִים֒ מֵאֵת֙ מַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן אֶֽת־יׇקְנְﬞעָ֖ם וְאֶת־מִגְרָשֶׁ֑הָ אֶת־קַרְתָּ֖ה וְאֶת־מִגְרָשֶֽׁהָ׃
תרגום יונתן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נותרים במשפחת קהת נגד בני אהרן הכהנים (כמ"ש בפסוק כ). וגם קראם נותרים מפני שנותרו מן הגורל שנפל על בני קהת וגרשון ראשונה, ונותרו הם שלא הוצרך להגריל עליהם כנ"ל (פסוק ד), ולכן כפל עליהם שם הנותרים שנית בפסוק ל"ח, שהיו נותרים מצד שתי ההשקפות האלה:
(מא)"ויתן". אחר שספר הכיבוש והחילוק אומר כי נתקיים לישראל שבעה דברים. א] "ויתן", שנתן להם הארץ במתנה כמו שהבטיח להאבות. ב] "וירשוה", שהוא הורשת האויבים וכבושם בשבע שכבשו (כי גדר הירושה הוא הורקת הנחלה מרשות המוריש לרשות היורש). ג] "וישבו בה", בשבע שחלקו, שהחזיקו כ"א בשלו: