מ"ג יהושע ד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יהושע


<< · מ"ג יהושע ד · ו · >>

מקרא

כתיב: למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם

מנוקד: לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם.

עם טעמים: לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את א֖וֹת בְּקִרְבְּכֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לֵאמֹ֔ר מָ֛ה הָֽאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָכֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּדִיל דִתְהֵי דָא אָת בֵּינֵכוֹן אֲרֵי יִשְׁאֲלִין בְּנֵיכוֹן מְחָר לְמֵימָר מָא אַבְנַיָא הָאִלֵין לְכוֹן:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחר" - רצה לומר לאחר זמן

"אות" - סימן לזכרון

<< · מ"ג יהושע · ד · ו · >>