מ"ג יהושע ד ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמַ֗עַן תִּֽהְיֶ֛ה זֹ֥את א֖וֹת בְּקִרְבְּכֶ֑ם כִּֽי־יִשְׁאָל֨וּן בְּנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לֵאמֹ֔ר מָ֛ה הָֽאֲבָנִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לָכֶֽם׃
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחר" - רצה לומר לאחר זמן
"אות" - סימן לזכרוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ולמה כפל יהושע את הדברים האלה שנית (פסוק כא - כג)? פה אמר כי ישאלון בניכם מחר, משמע שישאלו אתכם בדור הזה, וכן אמר מה האבנים האלה לכם, ובפסוק כ"א אשר ישאלון את אבותם, משמע לדורות הבאים ולא אמר מלת לכם - פה אמר ואמרתם להם ובפסוק כ"ב והודעתם? פה אמר אשר נכרתו המים מפני ארון ה' ושם אמר אשר הוביש וכו' מפניכם, ולא אמר שהיה מפני הארון. - שם ספר המעשה באורך ביבשה עבר ישראל וכו' ופה קצר בדבריו?:
"למען". גם הוסיף לבאר תכלית לקיחת האבנים כדי שיהיו לאות. והנה מאמר זה כפול (בפסוק כא - כב), ושם אמר "אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה" "האבנים האלה והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה", והם שני מאמרים מפורדים, כי פה אמר "אשר ישאלון בניכם מחר", משמע שבני הדור הזה ישאלו אתכם, וכמ"ש "מה האבנים האלה לכם", מבואר שפה מדבר על שאלת הדור הזה. ולקמן מדבר על שאלת הדורות הבאים, ע"כ לא אמר מלת לכם. והוא, כי האבנים האלה היו מורים אות וזכרון, "האות" הוא שיהיה לסימן אל דור הזה, "והזכרון" הוא שיזכרוהו לדור אחרון, כי בדור הזה שראו הנס בעיניהם לא היו צריכים זכרון רק אות, ר"ל בל יחשבו שהיה קריעת הירדן בכחם ובזכותם, באו האבנים שלוקחו מתחת מצב רגלי הכהנים נושאי הארון, לאות שנקרע הירדן בכח הארון וקדושת לוחות הברית אשר בו. וז"ש "אשר ישאלו בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם", כי אתכם ישאלו למה לכם זכרון הלא ראיתם זאת בעיניכם: