מ"ג ויקרא כו כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲשַׁלַּח בְּכוֹן יָת חַיַּת בָּרָא וְתַתְכֵּיל יָתְכוֹן וּתְשֵׁיצֵי יָת בְּעִירְכוֹן וְתַזְעַר יָתְכוֹן וְיִצְדְּיָן אוֹרְחָתְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַגְרֵי בְּכוֹן רְשׁוּת חֵיוַת בָּרָא וְתִתְכַּל יַתְכוֹן וּתְשֵׁיצֵי יַת בְּעִירֵיכוֹן מִבָּרָא וְתַזְעֵיר יַתְכוֹן מִלְגֵיו וְיִצְדַיַן אוֹרְחַתְכוֹן: |
רש"י
"ושכלה אתכם" - אין לי אלא חיה משכלת שדרכה בכך בהמה שאין דרכה בכך מנין ת"ל (דברים לב) ושן בהמות אשלח בם הרי שתים ומנין שתהא ממיתה בנשיכתה ת"ל (שם) עם חמת זוחלי עפר מה אלו נושכין וממיתין אף אלו נושכין וממיתין כבר היו שנים בארץ ישראל חמור נושך וממית ערוד נושך וממית
"ושכלה אתכם" - אלו הקטנים
"והכריתה את בהמתכם" - מבחוץ
"והמעיטה אתכם" - מבפנים
"ונשמו דרכיכם" - שבילים גדולים ושבילים קטנים הרי שבע פורעניות שן בהמה ושן חיה חמת זוחלי עפר ושכלה והכריתה והמעיטה ונשמורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם – אֵין לִי אֶלָּא חַיָּה מְשַׁכֶּלֶת, שֶׁדַּרְכָּהּ בְּכָךְ; בְּהֵמָה, שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ בְּכָךְ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים לב,כד), הֲרֵי שְׁתַּיִם. וּמִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מְמִיתָה בִּנְשִׁיכָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" (שם); מָה אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין, אַף אֵלּוּ נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, עָרוֹד נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית.
וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם – אֵלּוּ הַקְּטַנִּים.
וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם – מִבַּחוּץ.
וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם – מִבִּפְנִים.
וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם – שְׁבִילִים גְּדוֹלִים וּשְׁבִילִים קְטַנִּים. הֲרֵי שֶׁבַע פֻּרְעָנֻיּוֹת: שֶׁן בְּהֵמָה, וְשֶׁן חַיָּה, חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר, וְשִׁכְּלָה, וְהִכְרִיתָה, וְהִמְעִיטָה, וְנָשַׁמּוּ.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק ה (עריכה)
[ו] "והשלחתי בכם את חית השדה"-- אין לי אלא חיה משכלת. חיה שאינה משכלת מנין? תלמוד לומר (דברים לב, כד) "ושן בהמות אשלח בם". יכול יהיו נושכים ולא ממיתין? תלמוד לומר "עם חמת זוחלי עפר"-- מה אלו נושכים וממיתים, אף אלו נושכים וממיתים. כבר היו שנים בארץ ישראל, חמור נושך וממית ושור נושך וממית.
[ז] "ושכלה אתכם"-- אלו הקטנים.
"והכריתה את בהמתכם"-- מחוץ. "והמעיטה מכם"-- מבפנים.
"ונשמו דרכיכם"-- 'דרך' "דרכיכם"-- לרבות שבילים גדולים וקטנים.