מ"ג ויקרא כה מה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠גַ֠ם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַף מִבְּנֵי תּוֹתָבַיָּא עַרְלַיָּא דְּדָיְירִין עִמְּכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן וּמִזַּרְעִיתְהוֹן דְּעִמְּכוֹן דְּאִתְיַלַּדוּ בַּאֲרַעְכוֹן וִיהוֹן לְכוֹן לְאַחְסָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוּף מִבְּנֵי תּוּתְבַיָא עֲרֵלַיָא דְדַיְירִין עִמְכוֹן מִנְהוֹן תְּזַבְּנוּן וּמִן יִחוּסֵיהוֹן דְעִמְכוֹן דְאִתְיְלִידוּ בְּאַרְעֲכוֹן וְלָא מִן כְּנַעֲנָאֵי וִיהוֹן לְכוֹן לְאַחֲסָנָא: |
רש"י
"מהם תקנו לט" - אותם תקנו
[סג] מהם תקנו אותם תקנו. מפני דמשמע "וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו" שיקנו הבנים מן התושבים, שכן משמע "מהם תקנו", וזה אינו, דהא מן "מהם תקנו" ילפינן (יבמות דף מו.) 'אתם קונים מהם, ולא הם קונים זה מזה', ולפיכך פירש דאין רוצה לומר שיקנו מהם מן האבות, אלא "מהם" כמו 'אותם תקנו', שיקנו הם עצמם. והשתא יתורץ מה שלא פירש זה למעלה (פסוק מד) אצל "מהם תקנו עבד ואמה" (קושית הרא"ם), דודאי שם כתיב "מאת הגוים מהם תקנו עבד ואמה", וכשקונה עבד אחד מןהאומות נקרא שקונה מהם, ואין צריך לפרש 'אותם תקנו'. ועוד, שאומה כולה אינה מוכרת גוי אחד, וליכא למיטעי בלשון "מהם", אבל כאן לא כתב שום אומה, רק "מבני התושבים", והוה אמינא דפירושו שהגוי האב מוכר אותם, הוצרך לפרש. ועוד יש לומר, דכאן כבר כתיב "מבני התושבים" במ"ם, אם כן אין צריך לומר עוד "מהם תקנו" במ"ם, ולפיכך פירש "מהם" כמו 'אותם'. אבל למעלה הוי שפיר, דהא דכתיב "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים" מלתא בפני עצמו, והשתא לא קשיא "מהם תקנו עבד ואמה", שאין המ"ם יתור, אבל גבי "מבני התושבים הגרים עמך מהם תקנו" הוצרך לפרש שהוא כמו 'אותם':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מֵהֶם תִּקְנוּ – אוֹתָם תִּקְנוּ.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ו (עריכה)
[ד] "וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו"-- בניהם ובנותיהם. הם עצמם מנין? תלמוד לומר "מהם תקנו".
"וממשפחתם אשר עמכם" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר, אחד מכל משפחות האדמה שבאו על אחת מן הכנענית וילדה ממנו בן -- מותר אתה לקנותו עבד? תלמוד לומר "וממשפחתם אשר עמכם". או אחד מן הכנענים שבא על אחת מכל משפחות הארצות וילדה ממנו בן -- מותר אתה לקנותו עבד?... תלמוד לומר "אשר הולידו בארצכם".
"והיו לכם לאחוזה"-- הרי הם כאחוזה: מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה, אף עבדים-- נקנים בכסף ובשטר ובחזקה.