מ"ג ויקרא כה מד
כתיב:
ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה.
מנוקד:
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה.
עם טעמים:
וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְעַבְדָּךְ וְאַמְתָּךְ דִּיהוֹן לָךְ מִן עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן מִנְּהוֹן תִּקְנוֹן עַבְדִּין וְאַמְהָן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם עַבְדֵיכוֹן וְאַמְהָתֵיכוֹן דִיהוֹן לְכוֹן מִן אַמְהַתְכוֹן דְמִן עַמְמַיָא דִי בְּחַזְרָנוּתֵיכוֹן מִנְהוֹן תְּזַבְּנוּן עַבְדִין וְאַמְהָן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרשה ו (עריכה)
[ג] שמא תאמר הואיל ואסרת לנו אל כל אלו, במה נשתמש? תלמוד לומר "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים...".
"יהיו לך" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר, ישראל שבא על שפחתו וילדה ממנו בן -- מותר אתה לשעבדו עבד? תלמוד לומר "אשר יהיו לך".
"מאת הגוים אשר סביבותיכם"-- ולא מן הכנענים שבארץ.
"מאת הגוים"-- בניהם ובנותיהם. הם עצמם מנין? תלמוד לומר "מהם תקנו".
"עבד ואמה"-- הוקש עבד לאמה. מה אמה-- אין לה קדושין, אף עבד-- אין לו קדושין.רש"י
"מאת הגוים" - הם יהיו לך לעבדים
"אשר סביבתיכם" - ולא שבתוך גבול ארצכם שהרי בהם אמרתי לא תחיה כל נשמה
גור אריה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם – וְלֹא שֶׁבְּתוֹךְ גְּבוּל אַרְצְכֶם, שֶׁהֲרֵי בָּהֶם אָמַרְתִּי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה".