מ"ג ויקרא כה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · כה · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יוֹבֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥א תִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
יוֹבֵילָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תִחְצְדוּן יָת כָּתַֽהָא וְלָא תִקְטְפוּן יָת שִׁבְקַֽהָא׃
ירושלמי (יונתן):
יוּבְלָא הִיא שְׁנַת חַמְשִׁין שְׁנִין תְּהֵי לְכוֹן לָא תִזְרְעוּן וְלָא תְחַצְדוּן בַּאֲוָותָהָא וְלָא תְקַטְפוּן יַת עִנְבֵי שְׁמִיטָהָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יובל הוא שנת החמשים שנה" - מה ת"ל לפי שנאמר וקדשתם וגו' כדאיתא בר"ה ובת"כ

"את נזריה" - את הענבים המשומרים אבל בוצר אתה מן המופקרים כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל נמצאו שתי שנים קדושות סמוכות זו לזו שנת מ"ט שמטה ושנת החמישים יובל 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִדַּשְׁתֶּם" וְגוֹמֵר, כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ח' ע"ב) וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרק ג,א).[2]
אֶת נְזִרֶיהָ – אֶת הָעֲנָבִים הַמְשֻׁמָּרִים, אֲבָל בּוֹצֵר אַתָּה מִן הַמֻּפְקָרִים. כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּשְּׁבִיעִית כָּךְ נֶאֱמַר בַּיּוֹבֵל (פרק ספרא ג,ב), נִמְצְאוּ שְׁתֵּי שָׁנִים קְדוֹשׁוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ: שְׁנַת תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁמִטָּה וּשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים יוֹבֵל.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נזיריה: גידולי ענבים שנשרו לא תבצרו, וכן ספיחים בתבואה:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על ויקרא כה י

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם" כמו שיצאה הקרקע לחירות מיד הקונים כן תהיה בלתי משועבדת ביד הבעלים השבים אליה שלא ישתמשו בה כדרך בעלים באותה השנה:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[א] "יובל הִוא שנת החמשים שנה". שיכול, בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכפורים, שכן מוסיפים מחול על הקדש... תלמוד לומר "יובל הִוא שנת החמשים שנה תהיה לכם"-- אין קדושתה אלא עד ראש השנה.

[ב] "לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה"-- כשם שנאמר בשביעית כך נאמר ביובל.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ספיחיה. ב' דין ואידך תשטוף ספיחיה עפר ארץ והיינו דאיתא בתוספתא בשביעית פורץ אדם כרמו וסותר גדרו והיינו דכתיב אבנים שחקו מים תשטוף ספיחיה עפר ארץ שאפי' אם יש לה גדר אבנים ישחקנו ואף אם בא על שדהו שטף מים לא יגדור אותה:

נזיריה. ב' במסו' דין ואידך זכו נזיריה משלג רמז סחור סחור אומרים לנזירא לכרמא לא תקרב זכו נזיריה שלא תבצרו את נזיריה. ע' שמיטות ויובלות בטלו ישראל בארץ וכנגדם גלו ע' שנה זה הוא וטמאה שבועים כנדתה. שבעים כתיב חסר וכתיב בתריה כנדתה ע"כ היו כנדה דכתיב סביביו צריו היתה ירושלים לנדה ביניהם כמנין נדה די. ום א' של שנה האחרון חשוב שנה:

<< · מ"ג ויקרא · כה · יא · >>


  1. ^ לשון הספרא: "יובל הִוא שנת החמישים שנה" – שיכול בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכיפורים, שכן מוסיפים מחול על הקודש. תלמוד לומר: "יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם" – אין קדושתה אלא עד ראש השנה.
    לשון הגמרא במסכת ראש השנה: "יובל היא", מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וקדשתם את שנת החמישים", יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה, כך מתקדשת והולכת בסופה? ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קודש! תלמוד לומר: "יובל היא שנת החמישים" – שנת החמישים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמישים ואחת.
  2. ^ לשון הספרא: "יובל הִוא שנת החמישים שנה" – שיכול בכניסתה תהיה מקודשת מראש השנה, וביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יום הכיפורים, שכן מוסיפים מחול על הקודש. תלמוד לומר: "יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם" – אין קדושתה אלא עד ראש השנה.
    לשון הגמרא במסכת ראש השנה: "יובל היא", מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "וקדשתם את שנת החמישים", יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה, כך מתקדשת והולכת בסופה? ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קודש! תלמוד לומר: "יובל היא שנת החמישים" – שנת החמישים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמישים ואחת.