מ"ג ויקרא כב יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַת־כֹּהֵן֩ כִּ֨י תִהְיֶ֜ה אַלְמָנָ֣ה וּגְרוּשָׁ֗ה וְזֶ֘רַע֮ אֵ֣ין לָהּ֒ וְשָׁבָ֞ה אֶל־בֵּ֤ית אָבִ֙יהָ֙ כִּנְעוּרֶ֔יהָ מִלֶּ֥חֶם אָבִ֖יהָ תֹּאכֵ֑ל וְכׇל־זָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבַת כָּהִין אֲרֵי תְהֵי אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא וּבַר לֵית לַהּ וּתְתוּב לְבֵית אֲבוּהָא כְּרַבְיוּתַהּ מִלַּחְמָא דַּאֲבוּהָא תֵּיכוֹל וְכָל חִילוֹנַי לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְרַת כּהֵן אֲרוּם תְּהֵי אַרְמְלָא אוֹ מִיתַרְכָא וּוְלַד לֵית לָהּ מִנֵיהּ וְתָבָת לְבֵית אִיבָהָא דְלָא מִינְטְרָא לְיָבָם הֵי כְּיוֹמֵי טַלְיוּתָהּ וְלָא מְעַבְּרָא מִן מְזוֹנֵיהּ דְאִיבָהָא תֵּיכוּל וְכָל חִילוֹנֵי לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ: |
רש"י
"וזרע אין לה" - ממנו (יבמות פז)
"ושבה" - הא אם יש לה זרע ממנו אסורה בתרומה כל זמן שהזרע קיים
"וכל זר לא יאכל בו" - לא בא אלא להוציא את האונן שמותר בתרומה זרות אמרתי לך ולא אנינות
מפרשי רש"י
[יט] וזרע אין לה ממנו. אבל אם היה לה זרע מכהן, אוכלת בתרומה, כיון דאין לה בנים מן הזר. ובתורת כהנים מפרש למה הוצרך למכתב "אלמנה" ו"גרושה", דלכתוב גרושה, אף על גב דפסולה לכהן הדיוט (לעיל כא, ז), אפילו הכי אם אין לה זרע חוזרת, אלמנה שאין אסורה לכהן הדיוט - כל שכן שהיא חוזרת, ומפרש התם דאי כתב "גרושה", הוה אמינא גרושה דאם אין לה זרע חוזרת, יש לה זרע אינה חוזרת, אבל אלמנה אף על גב דיש לה זרע חוזרת, לכך כתיב "אלמנה":
[כ] כל זמן שהזרע קיים. כלומר, הא דכתיב "וזרע אין לה", אין פירושו דאם היה לה זרע - אף על גב דמת הזרע אחר כך - אינה חוזרת שוב לבית אביה, דזה אין סברא לומר, כיון דהבעל מעכבה מלאכול בתרומה (יבמות ריש פז.), והזרע ממנו מעכבה מלאכול בתרומה (שם), מה הבעל כשהוא מת - חוזרת לאביה, אף כשמת הזרע - חוזרת לאביה. ובסוף פרק יש מותרות (יבמות דף פז:) יליף ליה מדכתיב "וזרע אין לה", והא אין לה זרע:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְזֶרַע אֵין לָהּ – מִמֶּנּוּ.
וְשָׁבָה – הָא אִם יֵשׁ לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ, אֲסוּרָה בִּתְרוּמָה כָּל זְמַן שֶׁהַזֶּרַעַ קַיָּם.
וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁמֻּתָּר בִּתְרוּמָה; זָרוּת אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא אֲנִינוּת.
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ה (עריכה)
[א] יאמר גרושה, מה תלמוד לומר אלמנה? שאילו נאמר גרושה ולא נאמר אלמנה הייתי אומר גרושה שהיא אסורה לכהן הדיוט הרי היא חוזרת, אלמנה שהיא מותרת לכהן הדיוט אינו דין שתחזור?! אילו כן הייתי אומר גרושה שאין לה זרע תחזור, אלמנה בין שיש לה זרע בין שאין לה זרע תחזור! תלמוד לומר "אלמנה..וזרע אין לה".
[ב] או אילו נאמר אלמנה ולא נאמר גרושה הייתי אומר אלמנה שאין לה זרע תחזור, גרושה בין שיש לה בין שאין לה זרע לא תחזור! תלמוד לומר "אלמנה..וזרע אין לה" 'גרושה וזרע אין לה'.
[ג] "וזרע אין לה"-- אין לי אלא זרעה. זרע זרעה מנין? תלמוד לומר "וזרע אין לה". כיצד? בת כהן שנשאת לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונשאת לכהן וילדה ממנו בן. הרי זה ראוי להיות כהן גדול ועומד ומשמש על גבי המזבח. מאכיל את אמו ופוסל את אם אמו. זאת אומרת "לא כבני כהן גדול שהוא פוסלני מן התרומה".
[ד] אין לי אלא זרע כשר. זרע פסול מנין? תלמוד לומר "וזרע אין לה". כיצד? בת ישראל לכהן, בת כהן לישראל וילדה ממנו בת. והלכה הבת ונשאת לעבדו, נשאת לנכרי וילדה ממנו בן, הרי זה ממזר. היתה אם אמו בת ישראל לכהן-- תאכל בתרומה. בת כהן ישראל-- לא תאכל בתרומה.
[ה] יכול אפילו זרע מן השפחה ומן הנכרית יפסול או יאכיל? תלמוד לומר "זרע"-- יצא זה שאינו זרעה. כיצד? בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל וילדה ממנו בן והלך הבן ונכבש עם השפחה והנכרית וילדה ממנו בן. יכול יפסול או יאכיל? תלמוד לומר "אין לה"-- יצא זה שאינו זרעה.
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת אמור פרק ו (עריכה)
[א] "ושבה אל בית אביה"-- פרט לשומרת יבם. "כנעוריה"-- פרט למעוברת. והלא דין הוא! ומה במקום --שלא עשה הולד מן הראשון כולד מן האחרון לפטרה מן היבם-- עשה את העובר כילוד, כאן --שעשה את הולד מן הראשון כולד מן מהאחרון לפסלה מן התרומה-- אינו דין שנעשה את העובר כילוד?! לא! מה לא עשה את העובר כילוד לפטרה מן היבום שכן עשה את המתים כחיים, נעשה את העובר כילוד לפסלה מן התרומה שלא עשה את המתים כחיים?! תלמוד לומר "אל בית אביה"-- פרט לשומרת יבם, "כנעוריה"-- פרט למעוברת.
"מלחם אביה תאכל"-- הא אינו מדבר אלא בקדשי הגבול.