מ"ג ויקרא י יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ויקרא


<< · מ"ג ויקרא י · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמַלֵּיל אַהֲרֹן עִם מֹשֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קָרִיבוּ יָת חַטָּוָותְהוֹן וְיָת עֲלָוָותְהוֹן קֳדָם יְיָ וְעָרַעָא יָתִי עָקָן כְּאִלֵּין אִלּוּ פוֹן אֲכַלִית חַטָּתָא יוֹמָא דֵין הֲתָקֵין קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַלֵיל אַהֲרן עִם משֶׁה הָא יוֹמָא דֵין קְרִיבוּ בְנֵי יִשְרָאֵל יַת קָרְבַּן חַטַאתְהוֹן וְעָלְוַותְהוֹן קֳדָם יְיָ וַאֲרַע יָתִי סִקוּל כְּאִילֵין בִּתְרֵין בְּנַי הֲלָא מַעֲשְרָא תִנְיָנָא אִתְפַּקֵיד דִי לָא לְמֵיכַל אָבִיל מִינֵיהּ כָּל דְכֵן קָרְבָּן חַטָאתָא וּמַה אִילוּ אִישְׁתְּלִיַית וַאֲכָלִית מִן קָרְבַּן חַטָאתָא יוֹמָא דֵין אוּף תְּרֵין בְּנַי דְאִשְׁתְּיָירוּ הֲוָה לְהוֹן מִן דִינָא דְיִתּוֹקְדוּן דְלֵית אֶפְשַׁר דִי שְׁפַר קֳדָם יְיָ:
ירושלמי (קטעים):
קְרִיבוּ יַת חַטְוָותֵיהוֹן וְיַת עֲלָוַותְהוֹן קֳדָם יְיָ וְאִיתְיַלְפָא יַתְהֶן דְּחַטָּאתָא חֲמִירָא מִן מַעְשְרָא תִנְיָינָא וְלֵית אֶפְשַׁר לַאֲבֵילָא לְמֵיכַל מִינֵיהּ וַאֲנָא דְאָרַע יָתִי אֲבֵילָא רוּבָא יוֹמָא הָדֵין דְּמִיתוּ תְּרֵין בְּנַי נָדָב וַאֲבִיהוּא וַאֲנָא אָבִיל עֲלֵיהוֹן הָא אִילוּ אֲכָלִית חַטָּאת יוֹמָא דֵין הֲאִית אֶפְשַׁר דְּשַׁפִּיר וְתַקִּין קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידבר אהרן" - אין לשון דיבור אלא ל' עז שנאמר (במדבר כא) וידבר העם וגו' אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר ואהרן מדבר הא ידעת שלא היתה אלא מדרך כבוד אמרו אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו ואינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו יכול מפני שלא היה באלעזר להשיב ת"ל (שם לא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו' הרי כשרצה דבר לפני משה ולפני הנשיאים זו מצאתי בספרי של פנים שני

"הן היום הקריבו" - מהו אומר (זבחים קא) אלא אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננים שהאונן שעבד חילל אמר לו אהרן וכי הם הקריבו שהם הדיוטות אני הקרבתי שאני כהן גדול ומקריב אונן

"ותקראנה אותי כאלה" - אפי' לא היו המתים בני אלא שאר קרובים שאני חייב להיות אונן עליהם כאלו כגון כל האמורים בפרשת כהנים שהכהן מטמא להם

"ואכלתי חטאת" - ואם אכלתי הייטב וגו'

"היום" - (שם) אבל אנינות לילה מותר שאין אונן אלא יום קבורה

"הייטב בעיני ה'" - אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הן היום הקריבו" - מהו אומר אלא אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננין שהאונן שעבד חלל אמר לו אהרן וכי הם הקריבו שהם הדיוטות אני הקרבתי שאני כהן גדול ומקריב אונן לשון רש"י וכך הוא בגמרא בפרק טבול יום (זבחים קא) ודלמא אקריבתוה ופסלתוה ואני תמה שהרי קודם האנינות נעשו כל הקרבנות דכתיב וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים (לעיל ט כב) ואחר כן נכנסו לאהל מועד והתפללו ואח"כ ירדה האש לקרבנות ואז הקטירו נדב ואביהוא קטרת זו ושמא לא היה משה רואה את מעשיהם וחשש שמא מצאו דם השעיר הזה שלא נזרק עדיין וזרקוהו ואהרן אמר לו הלא הזריקה שלי היא וכשנזרקה מידי נזרקה ולא נפסלה באנינות ומשא ומתן של הלכה היה אבל לא נעשה בהן דבר באנינות כלל

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[ז] "וידבר אהרן אל משה" -- אין 'דבור' אלא לשון עז. וכן הוא אומר (במדבר כא, ה) "וידבר העם באלהים ובמשה".


[ח] "הן היום הקריבו את חטאתם ואת עֹלָתָם לפני השם". ר' נחמיה אומר מפני אנינות נשרף, לכך נאמר 'אלה'.

[ט] ומה תלמוד לומר "כאלה"? שיכול אין לי אסור באנינה אלא בנים, מנין כל האמור בפרשה? מוסיף עליהם אחיו ואחותו-מאמו ואחותו נשואה. לכך נאמר 'אלה' "כאלה".

ר' יעקב אומר יכול יהיו הלוים אסורים באנינה בשיר?    תלמוד לומר "אותי"-- אני אסור באנינה ואין הלוים אסורים באנינה לשיר.


[י] ר' יהודה ור' שמעון אומרים וכי מפני אנינות נשרפה, והלא לא נשרף אלא מפני טומאה!

  • שאילו מפני אנינות נשרף היה להם לשלשתן לישרף!
  • דבר אחר, והלא מותרים לאכלם לערב!
  • דבר אחר, והלא פנחס היה עמהם?!

מה תלמוד לומר "אלה"? לא היה לי להסתכל באלו שעשו שלא בעצה ונשטפו. ומה תלמוד לומר "כאלה"? אמר אילו לא אלו בלבד קברתי, אלא אפילו אלה קברתי עם אלו -- לא כך הייתי מבזה קדשי המקדש!


[יא] "ואכלתי חטאת היום" -- היום אני אסור ומותר בלילה, ולדורות אסור ביום ובלילה, דברי רבי יהודה.

רבי אומר אין האונן אסור לאכול בקדשים בלילה אלא מדברי סופרים. תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב.



<< · מ"ג ויקרא · י · יט · >>