מ"ג ויקרא יג נד
<< · מ"ג ויקרא יג · נד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְכִבְּסוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע וְהִסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּ֑גַע וְהִסְגִּיר֥וֹ שִׁבְעַת־יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃
תרגום
| אונקלוס: | וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִיחַוְּרוּן יָת דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַפְקִיד כַּהֲנָא וִיחַוְורוּן יַת עִיסְקָא דְבֵיהּ מַכְתְּשָׁא וְיַסְגְרִינֵיהּ שׁוּבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת: |
רש"י (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
"וצוה הכהן וכבסו"-- הצוואה בכהן, והכיבוס בכל אדם.
[ה] "וכבסו... הנגע"-- יכול נגע לבד? ת"ל "אשר בו הנגע". אי וכבסו אותו יכול הבגד כולו? ת"ל "אשר בו"-- הא כיצד? יכבס מן הבגד עמו.
[ו] "והסגירו שבעת ימים שנית"-- מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו
