מ"ג ויקרא יג נא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּי פָשָׂה הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בָעוֹר לְכֹל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה הָעוֹר לִמְלָאכָה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הַנֶּגַע טָמֵא הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָאָ֨ה אֶת־הַנֶּ֜גַע בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בָע֔וֹר לְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יֵעָשֶׂ֥ה הָע֖וֹר לִמְלָאכָ֑ה צָרַ֧עַת מַמְאֶ֛רֶת הַנֶּ֖גַע טָמֵ֥א הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אֲרֵי אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְמַשְׁכָּא לְכֹל דְּיִתְעֲבֵיד מַשְׁכָּא לַעֲבִידְתָא סְגִירוּת מְחַסְּרָא מַכְתָּשָׁא מְסָאַב הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמֵי יַת מַכְתְּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה אֲרוּם הֲלִיךְ פִּסְיוֹן מַכְתְּשָׁא בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְּשִׁיתְיָא אוֹ בְעַרְבָא אוֹ בִצְלָא לְכָל דְיִתְעֲבֵיד צְלָא לְעִיבִידְתָּא צוּרְעָא מֵחַלְטָא מַכְתְּשָׁא מְסָאָב הוּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ח] "בשביעי"-- יכול בין ביום ובין בלילה? ת"ל "ביום"-- ביום ולא בלילה.
[ט] "כי פשה"-- זה פשיון הסמוך, כל שהוא. ומנין לרבות את הרחוק? ת"ל "בבגד". יכול כל שהוא? נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, מה נגע האמור להלן כגריס אף כאן כגריס. [י] נמצאת אומר הפשיון הסמוך כל שהוא והרחוק כגריס והחוזר כגריס
[יא] "צרעת ממארת"-- תן בו מארה ולא תהנה בו. אין לי אלא מוחלט, מוסגר מנין? ת"ל "כי צרעת". אי מה מוחלט ועשאו מוכין טמא ואסור בהנייתו, יכול אף מוסגר?... ת"ל "כי צרעת"
עיין מדרש הספרא על פרשה זו בכללות בפסוק מז ועיין במלבי"ם שם סימן קס.