מ"ג ויקרא יג כה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֙הָ֙ עָמֹ֣ק מִן־הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵי יָתַהּ כָּהֲנָא וְהָא אִתְהֲפֵיךְ שַׂעֲרָא לְמִחְוַר בְּבַהַרְתָּא וּמִחְזַהָא עַמִּיק מִן מַשְׁכָּא סְגִירוּתָא הִיא בִּכְוַאָה סְגִיאַת וִיסַאֵיב יָתֵיהּ כָּהֲנָא מַכְתָּשׁ סְגִירוּתָא הִיא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמֵי יָתָהּ כַּהֲנָא וְהָא אִתְהַפִּיךְ שְעָרָא לְמִחְוַור כְּסִידָא וְחֵיזְוֵיהּ עָמִיק לְמֵיחְוַור כְּתַלְגָא יַתִּיר מִן מַשְׁכָא סְגִירוּתָא הוּא בִּכְוָאָה סְגִיאַת וְיִסְאַב יָתֵיהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הוּא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מה ת"ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? "צרעת" כגריס. "צרעת" ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. "צרעת" ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.
מה ת"ל היא היא היא ג' פעמים? "היא" אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. "היא" פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. "היא" אין לה מראה חמישית [היא אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה]