מ"ג ויקרא יא יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַכּ֥וֹס וְאֶת־הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־הַיַּנְשֽׁוּף׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְקָדְיָא וְשָׁלֵינוּנָא וְקִפּוּפָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת צַיְירָא וְיַת שְׁלֵינוּנָא מִן יַמָא וְיַת קִיפוּפָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כּוֹס וְיַנְשׁוּף – הֵם צואיטי"ש [çuetes = כוס (עוף לילי)[3]] הַצּוֹעֲקִים בַּלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָהֶם לְסָתוֹת כָּאָדָם (נדה כ"ג ע"א); וְעוֹד אַחֵר דּוֹמֶה לוֹ, שֶׁקּוֹרִין יב"ן [javan = לילית[4]].
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
השלך. ששולה דגים מן הים:
הינשוף. עף בנשף ואינו נראה ביום מפני אור השמש:
- ^ לא ברור לי למה הלעז בצורת הריבוי.
- ^ המלה javan הפכה בצרפתית של היום, בדרך של אטימולוגיה עממית, ל־chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ראה אוצר הלעזים מס' 72-73.
- ^ לא ברור לי למה הלעז בצורת הריבוי.
- ^ המלה javan הפכה בצרפתית של היום, בדרך של אטימולוגיה עממית, ל־chat-huant. רש"י מביא את שני הלעזים לתרגם את שני שמות העופות העבריים, אבל נראה, שאינו מכריע איזה מתאים לראשון ואיזה לשני. ראה אוצר הלעזים מס' 72-73.