מ"ג ויקרא ו ז

מקראות גדולות ויקרא

<< · מ"ג ויקרא ו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהוָה אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי־אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶל־פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ׃

תרגום

​ ​

אונקלוס:	וְדָא אוֹרָיְתָא דְּמִנְחָתָא דִּיקָרְבוּן יָתַהּ בְּנֵי אַהֲרֹן קֳדָם יְיָ לִקְדָם מַדְבְּחָא׃
ירושלמי (יונתן):	וְדָא אוֹרַיְיתָא דְמִנְחָתָא דְיִקְרְבוּן יָתָהּ בְּנֵי אַהֲרן כַּהֲנָא קֳדָם יְיָ לִקְדָם מַדְבְּחָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וזאת תורת המנחה" - תורה אחת לכולן להטעינן שמן ולבונה האמורין בענין שיכול אין לי טעונות שמן ולבונה אלא מנחת ישראל שהיא נקמצת מנחת כהנים שהיא כליל מנין ת"ל תורת

"הקרב אותה" - היא הגשה בקרן דרומית מערבית

"לפני ה'" - הוא מערב שהוא לצד אהל מועד

"אל פני המזבח" - הוא הדרום שהוא פניו של מזבח שהכבש נתון לאותו הרוח

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"וזאת תורת המנחה" - הוסיפה הפרשה הזו כפי פשוטה ארבע מצות במנחה שתהא נאכלת מצות (פסוק ט) ושתהא נאכלת בחצר אהל מועד (שם) ושיאכל אותה כל זכר בבני אהרן (פסוק יא) ושיקדש כל אשר יגע בהן (שם) וכפי מדרשו דברים הרבה מחודשים בה שאפילו מנחת כהנים שאינה נקמצת טעונה שמן ולבונה ושיגיש אותה לפני ה' שהוא קרן מערבית ואל פני המזבח שהוא קרן דרומית ונמצא שטעונה הגשה לקרן מערבית דרומית (זבחים סג) והרים ממנו מן המחובר שלא יביא עשרון אחד בשני כלים (מנחות כד) ושלא יעשה מדה לקומץ (שם יט) ואמר לא תאפה חמץ להקיש כל המלאכות לאפיה שאף לישתה ועריכתה וכל מעשה ומעשה שבה עובר בלאו ולוקה עליו בפני עצמו (מנחות נה) חלקם נתתי אותה מאשי שאף לחלק אינם רשאין אלא לאחר מתנות האישים ומכאן למדנו לכל הקדשים דכתיב קדש קדשים היא (תורת כהנים פרק ג ב) לא תאפה חמץ חלקם שאף השירים אסורים בחימוץ (מנחות נה) כחטאת וכאשם לימד מה חטאת מן חולין ביום וביד ימנית אף זו מן החולין ביום וביד הימנית (תורת כהנים פ"ג ג) וכל זכר בבני אהרן שאפילו בעלי מומין במחלוקת (זבחים צח) והוסיף בכהנים וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל (פסוק טז) אמר הרב במורה הנבוכים (ג מו) כי טעם בעבור שכל כהן מקריב קרבנו הוא בעצמו ואם יקריב מנחה ויאכלנה הוא בעצמו כאילו לא הקריב דבר כי מנחת יחיד לא יקריב ממנה כי אם הלבונה והקומץ ולא די מיעוט זה הקרבן אלא שיאכלנה וידמה שלא הקריב קרבן כלל ולכן ישרפו את כלה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ב (עריכה)

[א] "וזאת תורת המנחה"-- לבית עולמים.   "זאת"-- אינה נוהגת בבמה.

"תורת המנחה" -- תורה אחת לכל המנחות שיהיו טעונות שמן ולבונה.

• [ב] וכי מנין יצאו?
• מכלל שנאמר (ויקרא ב, א-ג) "ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה..והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" - יכול אין טעונה שמן ולבונה אלא מנחות ששיריהן נאכלים!...  מנחות שאין שיריהן נאכלין מנין?
• תלמוד לומר "תורת המנחה"-- תורה אחת לכל המנחות שיהיו טעונות שמן ולבונה.

[ג] אמר רבי עקיבא מה מצינו שלא חלק הכתוב בין מנחת חוטא של ישראל למנחת חוטא של כהנים ללתיתין -- לא נחלק בין מנחת נדבה של ישראל למנחת נדבה של כהנים ללתיתין!
אמר לו ר' חנניא בן יהודה וכי מה ראיה לאו להין?! עשה ללא תעשה?!   תלמוד לומר "תורת המנחה"-- תורה אחת לכל המנחות שיהיו טעונות שמן ולבונה.

[ד] "הַקְרֵב אֹתָהּ"-- כשרה ולא פסולה.   "אֹתָהּ"-- כולה כאחת.

"בני אהרן"-- ולא בנות אהרן.

"לפני השם" - יכול במערב?    תלמוד לומר "אל פני המזבח".
אי "אל פני המזבח", יכול בדרום?    תלמוד לומר "לפני השם".
הא באיזה צד מגישה?   בקרן דרומית מערבית [ודיו].

[ה] ר' אליעזר אומר יכול יגישנה בדרומה של קרן או במערבה?  - אמרת לאו.

• שני כתובים, אחד מקיים עצמו ומקיים את חברו ואחד מקיים עצמו ומבטל את חברו. תופסים זה שמקיים עצמו ומקיים את חברו ומניחים זה שמקיים עצמו ומבטל חברו.

כשאתה אומר "לפני השם" במערב - בטלת "אל פני המזבח" בדרום. וכשאתה אומר "אל לפני המזבח" בדרום - קיימת "לפני השם" במערב.

הא באיזה צד מגישה?   בדרומה של קרן.

<< · מ"ג ויקרא · ו · ז · >>