מ"ג ויקרא ד כט
לא בדוק
כתיב:
וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה.
מנוקד:
וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה.
עם טעמים:
וְסָמַךְ֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסְמוֹךְ יָת יְדֵיהּ עַל רֵישׁ חַטָּאתָא וְיִכּוֹס יָת חַטָּאתָא בְּאַתְרָא דַּעֲלָתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסְמוֹךְ יַד יְמִינֵיהּ עַל רֵישׁ חַטָאתָא וְיִכּוֹס יַת חַטָאתָא בְּאַתְרָא דַעֲלָתָא: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ג] "וסמך את ידו על ראש החטאת"-- לרבות חטאת עכו"ם לסמיכה.
"וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה"-- שלא תהא שחיטתה אלא בצפון.