מ"ג דניאל יא יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל יא · יז · >>

מקרא

כתיב: וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה

מנוקד: וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן לוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא לוֹ תִהְיֶה.

עם טעמים: וְיָשֵׂ֣ם ׀ פָּ֠נָ֠יו לָב֞וֹא בְּתֹ֧קֶף כׇּל־מַלְכוּת֛וֹ וִישָׁרִ֥ים עִמּ֖וֹ וְעָשָׂ֑ה וּבַ֤ת הַנָּשִׁים֙ יִתֶּן־ל֣וֹ לְהַשְׁחִיתָ֔הּ וְלֹ֥א תַעֲמֹ֖ד וְלֹא־ל֥וֹ תִהְיֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישם פניו" - מלך הצפון לבוא בתוקף כל מלכותו של מלך הנגב

"וישרים עמו" - עם מלך הנגב גם עליהם ילחם מלך הצפון באותן הימים

"ועשה" - והצליח

"ובת הנשים יתן לו להשחיתה" - זו כנסת ישראל היפה בנשים יצוה מלך הצפון לשר צבאו להשחיתם ואומר אני שהוא אנטיוכס הרשע מלך יון שגזר גזרות על ישראל וצוה לפוליפוס שר צבאו להרוג את כל הקורא שמו יהודי כמו שכתוב בספר יוסיפון

"ולא תעמוד" - עצתו זאת

"ולא לו תהיה" - בת הנשים שעמד מתתיהו בן יוחנן ופרק עולו מעל ישראל

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישם פניו" - מלך הצפון והוא אטניוכס ישים מחשבתו לבוא בארץ ישראל בחוזק עם רב מכל אנשי מלכותו

"וישרים עמו" - ומעם ישרים הם ישראל מקצת מהם יהיו בעזרתו והם רשעי ישראל אשר התחברו עמו

"ועשה" - יעשה בארץ ישראל בחוזק עם כחפצו

"ובת הנשים" - היא עדת ישראל הנקראה היפה בנשים (שיר השירים ה)

"יתן לו" - ימסור למי שאסר את המלחמה והוא פוליפוס שר הצבא לו ימסור את עדת ישראל להשחיתה ולגזור עליהם גזירות

"ולא תעמוד" - אבל גזרת הרעה ההיא לא תעמוד ולא תהיה לו עדת ישראל לעבדים וכאשר יאמר למטה

מצודת ציון

"בתוקף" - בחוזק כמו מעשה תקפו (אסתר י)

<< · מ"ג דניאל · יא · יז · >>