מ"ג דניאל ב מד
כתיב:
וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא.
מנוקד:
וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אׇחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כׇּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא.
עם טעמים:
וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אׇחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כׇּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"יקים אלה שמיא מלכו" - מלכות הקב"ה שלעולם לא תתחבל מלכו והיא מלכות מלך המשיח
"תדק ותסף" - תדק ותכלה כל אלו המלכיותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וביומיהון" - וביומיהם של אלה המלכים והם מלכות רומי ויון שהיא מלכות אשר ורומא שהיא ממלכות אשר גם היא תמשול ותמלוך בעת התפשטות מלכות רומי כמ"ש למעלה
"יקים" - יעמיד אלהי השמים מלכות אחת אשר לעולם לא תהיה נשחתה ולא תעזוב מלכותה לעם אחר
"תדק" - והיא תכתת ותכלה המעט מן המעט הנשאר מכשדים וממדי
"והיא" - המלכות ההיא תתקיים לעולם והיא מלכות המשיח שיגלה במהרה בימינומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •