מ"ג דברי הימים ב לו טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב לו · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ כִּי חָמַל עַל עַמּוֹ וְעַל מְעוֹנוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁלַ֡ח יְהֹוָה֩ אֱלֹהֵ֨י אֲבוֹתֵיהֶ֧ם עֲלֵיהֶ֛ם בְּיַ֥ד מַלְאָכָ֖יו הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁל֑וֹחַ כִּֽי־חָמַ֥ל עַל־עַמּ֖וֹ וְעַל־מְעוֹנֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישלח ה'" - כל זה צדוק הדין שלא תאמר לא התרה בהם לשוב מדרכיהם הרעים אלא לאלתר ויטרוף לעד אפו לכך נאמר וישלח ה' אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו והתרה בהם לשוב מרעתם ולא פעם אחת בשנה או בחודש אלא בכל יום ויום השכם ושלוח

"כי חמל על עמו" - ולא חפץ במיתתן

"ועל מעונו" - על דירת בית המקדש שאפילו מלך בשר ודם חומל על עמו ועל בית מדורו מלהחריבם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח" - שלח דבריו עליהם

"השכם ושלוח" - שלח בהשכמה ר"ל בזריזות

"כי חמל" - וחשב אולי ישובו ולא יאבדו הם והבית לא יחרב

מצודת ציון

"מעונו" - מדורו כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו)