לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים ב כט ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לזעוה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם.

מנוקד:
וַיְהִי קֶצֶף יְהֹוָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם וַיִּתְּנֵם לזועה לְזַעֲוָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רֹאִים בְּעֵינֵיכֶם.

עם טעמים:
וַֽיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּתְּנֵ֤ם לזועה לְזַעֲוָה֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר אַתֶּ֥ם רֹאִ֖ים בְּעֵינֵיכֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לזעוה" - מלשון זיע וחרדה כמו ונתתים לזעוה (ירמיהו טו)

"לשמה" - לתמהון

"ולשרקה" - כן יקרא הקול הנעשה בקבוץ השפתים ודרך בני אדם לעשותם על דבר חשוב שנחרב וכן ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה (שם יט) 

מצודת דוד

"ויהי קצף" - ובעבור זה היה הקצף

"ויתנם לזעוה" - נתנם לחרדה לכל השומע כי יחרד שלא יקרה לו כמקרם

"כאשר אתם רואים" - אשר כן הוא