מ"ג דברי הימים ב ו כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב ו · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־תְּפִלָּ֣ה כׇל־תְּחִנָּ֗ה אֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ לְכׇל־הָ֣אָדָ֔ם וּלְכֹ֖ל עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֗וּ אִ֤ישׁ נִגְעוֹ֙ וּמַכְאֹב֔וֹ וּפָרַ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל תפלה וכל תחנה" - שיתפלל ויתחנן על זאת מכל אחד הדברים האלה

"אשר ידעו איש נגעו" - כלומר אם יתפלל על נגעו ועל מכאובו להסירו ממנו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכל האדם" - בין לאיש יחידי בין לכל עמך

"אשר ידעו" - אשר יכיר בנגע לבבו לדעת שבא המכאוב בעבור נגע העון