מ"ג דברי הימים ב ו כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב ו · כב · >>

מקרא

כתיב: אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה

מנוקד: אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה.

עם טעמים: אִם־יֶחֱטָ֥א אִישׁ֙ לְרֵעֵ֔הוּ וְנָשָׁא־ב֥וֹ אָלָ֖ה לְהַאֲלֹת֑וֹ וּבָ֗א אָלָ֛ה לִפְנֵ֥י מִֽזְבַּחֲךָ֖ בַּבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם יחטא איש" - מקרא זה על כל ישראל המחייב חברו שבועה אם באמת הוא משביעו והנשבע נשבע לשקר אתה תשמע השמים ואם הדין עם הנשבע שבעל הדין מזקיקו על שבועה של חנם אף המשביעו קרוי רשע

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש לרעהו" - בדבר ממון

"ונשא בו אלה" - ויחוייב בו חוב שבועה להשביעו

"ובא אלה" - ר"ל וישבע לפני המזבח

מצודת ציון

"ונשא" - ענין חוב כמו כאשר נושא בו (ישעיהו כד)

"אלה" - קללת השבועה כמו בשבועת האלה (במדבר ה)