לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים ב ד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־הַמְּנֹר֞וֹת וְנֵרֹֽתֵיהֶ֗ם לְבַעֲרָ֧ם כַּמִּשְׁפָּ֛ט לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֥ב סָגֽוּר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת המנרות ונרותיהם" - להוציא מלבן של מפרשין נרות היו עושין מגופה של מנורה ואדוקין בה שהרי כתיב ואת המנורה ונרותיהם מה שהזכיר את הנרות בפני עצמן ולא שאר מעשה המנורה בפני עצמן גביעים כפתורי' ופרחים מכלל שלא היו הנרות אדוקין והואיל ואין אדוקין בה נראה כמעשה אחר וצריך להזכיר נרותיהם אבל שאר מלאכות שהיו אדוקין בה אינו מזכירם שנקראים על שם המנורה ומה שעשה עשר מנורות ועשר שלחנות ועשר כיורים והכרובים וכל אשר עשה מפורש בברייתא דר' פנחס בן יאיר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונרתיהם" - הם העשויים כעין בזיכים ובהם השמן והפתילה

"לבערם" - מלשון הבערה והדלקה

"הדביר" - זהו בית קה"ק

"סגור" - הנסגר בכור הצורף לטהרו מסיג 

מצודת דוד

"לבערם" - העשוים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר המה היו מזהב סגור