מ"ג דברי הימים ב ג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברי הימים ב


<< · מ"ג דברי הימים ב ג · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּנְפֵי֙ הַכְּרוּבִ֣ים הָאֵ֔לֶּה פֹּרְשִׂ֖ים אַמּ֣וֹת עֶשְׂרִ֑ים וְהֵ֛ם עֹמְדִ֥ים עַל־רַגְלֵיהֶ֖ם וּפְנֵיהֶ֥ם לַבָּֽיִת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עומדים על רגליהם" - בקרקעית הבית למערב

"ופניהם לבית" - לפנים שלא היו ראשיהם זקופים שנראה כמביטין לחוץ אלא ראשם היה כפוף ומביטין לפניהם כדכתיב ופניהם איש אל אחיו (שמות כ"ה) וכאן אומר ופניהם לבית אלא פונים היו ראשם זה כנגד זה וגם ראשיהם כפופים לבית כלפי פנים והארון הי' עומד במקום פרישת שני הכרובים והיו כנפי הכרובים מטין מן הכותל וסוככין על הכפורת ועל הארון בכנפיהם ולבד מכרובים אלו היו הכרובים שעשה משה מן הכפורת עדיין אדוקין ומדובקים על הכפורת ועומדין עליו ואל תתמה שהרי כמו כן עשה עשר שלחנות ועשר מנורות לבד מאותן של משה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פורשים" - כשהם פרושים ברוחב קודש הקדשים

"לבית" - מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה