מצודות על דברי הימים ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מצודות על דברי הימים ב · ג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר נראה" - אשר שם נראה המקום ב"ה לדוד אביו ויאמר על ירידת האש שעל המזבח כמ"ש ויענהו באש מן השמים (דברי הימים א' כא)

"אשר הכין" - על שלמה יאמר שהוא הכין לבנות במקום שקבע דוד בגורן וגו'

מצודת ציון

"ויחל" - מלשון התחלה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשני" - ביום שני בשבת או בחודש ורז"ל דרשו בו בראש השנה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואלה הוסד" - אלה מספרי האורך והרוחב אשר הניח היסוד לבנות וגו'

"במדה הראשונה" - במדת האמה שנעשה בה המשכן שהיתה ראשונה לבנין המקדש והיא היתה בת ששה טפחים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר על פני האורך וגו'" - ר"ל אשר האורך עמד לרוחב ההיכל הוא היה במדת אמות עשרים כי המדה המועטת תקרא רוחב וההיכל היתה ארבעים על עשרים והאולם היתה רחבה עשרה כמו שנאמר במלכים א' (ו) וארכה עשרים אם כן עמד אורך האולם ע"פ רוחב ההיכל

"והגובה מאה ועשרים" - ובמלכים א' נאמר שלשים ויתכן לומר כי שם נאמר על הבית וכאן על האולם או נאמר כי תשעים אמות היו העליות זו על זו כמ"ש תבנית האולם וגו' ועליותיו (דברי הימים א' כח)

"מפנימה" - בעבור הכתלים שבפנים בחללו ועל הבית יאמר לא על האולם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הבית הגדול" - זה ההיכל שהיתה גדולה מכולם מ' על כ'

"חפה" - את קרקע הבית חפה בעצי ברושים וכן נאמר במלכים א' (ו)

"ויחפהו" - על העצים חפה הזהב

"ויעל עליו" - העלה על החיפוי ציורי אילני תמר ושרשרות

מצודת ציון

"חפה" - ענין צפוי וכסוי

"ושרשרות" - שלשלאות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצף וגו'" - בקירות הבית שקע אבנים יקרות במשבצות הזהב להיות לנוי ולפאר

מצודת ציון

"פרוים" - שם מקום ורז"ל אמרו שדומה לדם הפרים (יומא מה)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הקורות" - קורות התקרה

"הספים" - מזוזות הדלתות

"וקורותיו" - הכתלים

"ופתח" - חרת צורות כרובים על הכתלים

מצודת ציון

"ויחף" - ענין צפוי

"כרובים" - תרגום של נער הוא רביא כי פרצוף תינוק להם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארכו על פני רוחב הבית" - על שאמר כן באולם שהיתה עשרים על עשר אמר כן בבית קודש הקדשים עם שהיתה כ' על כ'

"אמות עשרים" - ר"ל והיתה אמות עשרים

"לככרים" - עלה לככרים שש מאות

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למסמרות" - הם היתדות שחבר בהם את חפוי הזהב על העצים

"והעליות" - כותלי בנין העליות

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעש וגו' כרובים" - הם עמדו בארץ והיו מעץ ומצופים זהב

מצודת ציון

"צעצעים" - כמו צאצאים באל"ף והוא מלשון הצאצאים והצפיעות (ישעיהו כב)ותרגומו בניא ובני בניא ואף כי אמר כרובים אמר לתוספת ביאור מעשה צעצועים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פורשים" - כשהם פרושים ברוחב קודש הקדשים

"לבית" - מול חלל הבית ולא פנו זה מול זה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את הפרוכת" - מול פתח בית קה"ק ועם שהיו שם דלתות כמ"ש למטה ובמלכים א'

"ויעל" - צייר עליו כרובים במעשה רוקם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפני הבית" - בחלל האולם

"שלשים וחמש אורך" - של שניהם יחד

"והצפת" - היא הכותרת האמור במלכים א' וקרויה צפת לפי שהיתה צפוי וכסוי על העמוד ממעל

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעש שרשרות" - הוא האמור במלכים א' ויעבר ברתוקות וגו' ור"ל שעשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה שבין ההיכל לבית קודש הקדשים

"בדביר" - המחיצה ההיא נקראה דביר כמו בית קדש הקדשים עצמה

"ויתן על ראש העמודים" - נתן שרשרות על ראש העמודים ובהם היו הרמונים חרוזים ולפי שזכר מלת שרשרות בתחלת המקרא חסרו כאן וסמך על המבין ועם שאינם במקום השרשרות ההם

"מאה" - לכל טור היו מאה ולכל עמוד היו שתי טורים כמ"ש במלכים א'

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יכין" - לסימן טוב שיכון הבית לעד

"בועז" - הוא מלה מורכבת בו עז ר"ל בהבית הזה ימצא עוז וחוזק לישראל