לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים ב א טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלַ͏ִם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־הַכֶּ֧סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֛ב בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם כָּאֲבָנִ֑ים וְאֵ֣ת הָאֲרָזִ֗ים נָתַ֛ן כַּשִּׁקְמִ֥ים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָ֖ה לָרֹֽב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כאבנים" - מרוב כסף וזהב שהיה לו לא היה מקפיד על נתינת כסף וזהב בכל העיר לעשות שולחנות וכסאות ורבותינו אמרו כאבני עשר וי"א אמות שהיה לו אבני גזית כן עשה מן הכסף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כשקמים" - מין אילני תאנים 

מצודת דוד

"ויתן וגו'" - ר"ל עזבם בחוצות כי בעבור שהיו רבי המשקל היו נשמרים כי לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם

"אשר בשפלה" - הגדלים בעמק הרבה מאוד