לדלג לתוכן

מ"ג דברי הימים א טז מא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו.

מנוקד:
וְעִמָּהֶם הֵימָן וִידוּתוּן וּשְׁאָר הַבְּרוּרִים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לְהֹדוֹת לַיהֹוָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

עם טעמים:
וְעִמָּהֶם֙ הֵימָ֣ן וִידוּת֔וּן וּשְׁאָר֙ הַבְּרוּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמ֑וֹת לְהֹדוֹת֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושאר הברורים" - המובחרים "אשר נקבו בשמות" - אנשים גדולים קרויים בשם לשורר לפני המזבח בשעת הקרבת הקרבנות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הברורים" - הנבחרים

"נקבו" - נתפרשו כמו ונוקב שם (ויקרא כ"ד

מצודת דוד

"אשר וגו'" - אשר פרשם בשמות מי ומי יעמדו לפני המשכן

"כי לעולם חסדו" - ומהראוי להודות לו על זה