מ"ג דברים ל יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · ל · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אַסְהֵידִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין יָת שְׁמַיָּא וְיָת אַרְעָא חַיֵּי וּמוֹתָא יְהַבִית קֳדָמָךְ בִּרְכָן וּלְוָטִין וְתִתְרְעֵי בְחַיֵּי בְּדִיל דְּתֵיחֵי אַתְּ וּבְנָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
לָא סַהֲדִין דְעָבְרִין מִן עַלְמָא אֲנָא מַסְהִיד בְּכוֹן יוֹמָנָא אֱלָהֵן שְׁמַיָא וְאַרְעָא חַיֵי וּמוֹתָא סַדָרִית קוּמֵיכוֹן בִּרְכָתָא וְחִילוּפָהּ וּתְתֵירְעוּן בְּאָרְחָא דְחַיֵי הִיא אוֹרַיְיתָא מִן בִּגְלַל דְתֵיחוּן בְּחַיֵי עַלְמָא דְאָתֵי אַתּוּן וּבְנֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ" - שהם קיימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת ד"א העידותי בכם היום את השמים וגו' א"ל הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שינו את מדתם שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם כענין שנאמר וזרח השמש ובא השמש הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמא שינתה מדתה שמא זרעתם אותה ולא צמחה או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות לא שינו את מדתם אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה "ובחרת בחיים" - אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים כאדם האומר לבנו בחר לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על חלק היפה ואומר לו את זה ברור לך ועל זה נאמר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך חסלת פרשת נצבים

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם; וְכַאֲשֶׁר תִּקְרֶה אֶתְכֶם הָרָעָה, יִהְיוּ עֵדִים שֶׁאֲנִי הִתְרֵיתִי בָּכֶם בְּכָל זֹאת (ספרי האזינו שו). דָּבָר אַחֵר: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם? שֶׁמָּא לֹא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמִּזְרָח וְהֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א,ה)? הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ? שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם אוֹתָהּ וְלֹא צִמְּחָה, אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים? וּמָה אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד, אִם זוֹכִין – אֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, וְאִם חוֹטְאִין – אֵין מְקַבְּלִין פֻּרְעָנוּת, לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם; אַתֶּם, שֶׁאִם זְכִיתֶם תְּקַבְּלוּ שָׂכָר וְאִם חֲטָאתֶם תְּקַבְּלוּ פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי שם).
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – אֲנִי מוֹרֶה לָכֶם שֶׁתִּבְחֲרוּ בְּחֵלֶק הַחַיִּים; כְּאָדָם הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: בְּחַר לְךָ חֵלֶק יָפֶה בְּנַחֲלָתִי, וּמַעֲמִידוֹ עַל חֵלֶק הַיָּפֶה וְאוֹמֵר לוֹ: אֶת זֶה בְּרֹר לְךָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהלים טז,ה), הִנַּחְתָּ יָדִי עַל גּוֹרַל הַטּוֹב, לוֹמַר: אֶת זֶה קַח לְךָ (ספרי ראה נג).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. כבר הזכרתי בפרשת כי תוליד (דברים ד) באור עדות השמים והארץ לפי שהם עדים נצחיים, כי כל הדורות חולפים והם קיימים, ועוד יכלול המלאכים שבשמים ובני אדם שבארץ, ועוד יכלול המטר והפירות, ואחר שסיים משה תוכחותיו ודברי נבואתו הזמין עדים אלו, כמי שמחתים העדים בסוף דבריו.

ויתכן לפרש עוד בעדות השמים והארץ שירמוז לקיומם אחר החורבן, כי היום השביעי חרב מאין אדם ובהמה והשמים והארץ קיימים, ולפיכך אחר שהזכיר משה ענין הגאולה וסמך לה תחיית המתים שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וסמך לתחיית המתים העולם הבא שהוא הטוב, הוצרך להזמין העדים הקיימים, הם הנשארים בעולם, שנאמר (ישעיה ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, כי הם כנגד השמים והארץ שבפסוק ראשון, והבן זה.

ובמדרש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, אמר להם הקב"ה לישראל הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כענין שנאמר (קהלת א) וזרח השמש ובא השמש, הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שנתה את מדתה שמא זרעתם אותה חטים ולא צמחה, או שמא זרעתם אותה חטים והעלתה שעורים, ומה אלו שלא נעשו לא לשכר ולא לפורענות, שאם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פורענות, לא שנו את מדתן, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה, לכך ובחרת בחיים, כאדם האומר לחברו ברור לך חלק יפה בנחלתי ומעמידו על היפה ואומר לו את זה ברור לך, כך פירש רש"י ז"ל. וזהו שכתוב (תהלים טז) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע הנח ידי על גורל הטוב, שהקב"ה נקרא טוב שנאמר (שם קמה) טוב ה' לכל, (שם כה) טוב וישר ה', ונתן לישראל התורה שנקראת לקח טוב שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם, ועמה יהיה לכם בעוה"ז החיים והטוב שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ויזכו לעוה"ב שכלו טוב, שכן דרשו רז"ל (דברים ה) למען יאריכון ימיך, לעולם שכלו ארוך, ולמען ייטב לך, לעולם שכלו טוב, וכן אמר שלמה ע"ה (משלי כד) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובחרת בחיים" בחיי עד: "למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את ה' אלהיך." ואמרתי שתבחר בחיים לא כעובד על מנת לקבל פרס. אבל אמרתי שתבחר מה שהוא חיים באמת בלבד למען תחפוץ בחיי שעה לזה התכלית בלבד שתאהב את ה' אלהיך בהכירך טובו עם רב גדלו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט) "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ". כשיחדתי אותם לעדים (ויתחייב שהגמול והעונש יהיה על ידם) על "החיים" שהוא קיום התורה "והמות" שהוא בטול התורה: "נתתי לפניך" רק "הברכה" שהוא שכר הגופני: "והקללה". עונש הגופני לפי שהם תלוים בחקות השמים והארץ וכנ"ל: "ובחרת בחיים". כבר באר בעל חו"ה שהאדם תתרגש בו הרגשת הגוף קודם שיתרגשו בו רגשי הנפש, ולכן כאשר הודיעם שאושר הגוף תלוי בקיום התורה, הלא תהיה עבודתן להצלחת הגוף ושלא לשמה, לזה בא ליעצם שבהתרגש בם יחול הגופני לא תהיה כוונתם להנאת הגוף רק שע"י אושר הגופני יתמלא רצון ה' שברא את האדם בגוף גשמי ושם אותו בארץ בכדי שמלבד שנשמתו תהיה קיים באיש גם הגופים יהיה להם קיום במין וז"ש "ובחרת בחיים"בקיום התורה: "למען תחיה אתה וזרעך"וגו' שיהיה לכם קיום גם במין שזה חפץ ה' בבריאתו את האדם וע"ד שפי' (בראשית יח, יט): "כי ידעתיו" וגו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט וכונתם תהיה למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו שע"י קיום התורה יתמלא דבר ה' לקיים הטובות אשר דבר לאברהם וז"ש חז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור וכנ"ל: הנה ה' הטביע באדם ימי הזקנה לטובתו, שירגיש שמתקרב אל המות ויחשוב לתקנת נפשו וכי יקרב קצו יפול למשכב למען שקרוביו ומיודעיו יבואו לבקרו, וישתדלו לטובתו, וכשיראה אהבתם יתקרב לבבו גם להם, ואם יש בינו לבינם דבר, יתוקן באלה הימים, וז"ש חז"ל על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, זו מיתה, הכוונה שיש בזה מדרגות, כמעשה איש כן פקודתו, שכל שיקדם אצלו הרגשת מיתתו כן ירבה תקון נפשו, ודתן ואבירם שחלקו על משה היתה מיתתם בתכלית הרע בענין הזה, שבתחלה נתרחקו כל ישראל מעליהם כמ"ש ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם והם העיזו אחרי כן ויצאו נצבים פתח אהליהם הם ונשיהם וטפם, להראות שלרצון הוא להם התרחקותם, ומובן שלא חשבו כלל בענין מיתתם, ועתה יספר לנו הכתוב שהסתלקות מרע"ה היתה בזה באופן היותר נעלה, שידע יום מיתתו, ולא מהרגשת הזקנה שנאמר לא כהתה עינו ולא נס לחה רק על פי ה' ידע שימיו יהיו מאה ועשרים ולא יותר, ונתקרב באהבה עם אנשי דורו, ולא מפני שחלה ובאו לבקרו, רק בהפך שהוא הלך למקום אהליהם להתפרד מהם כהולך לדרך רחוקה, והודיעם ממיתתו, באופן שלא יתבהלו, ונחם אותם שלא יתעצבו כ"כ על מותו, כי מלאו ימיו, ושלא תהיה מניעה לביאתם אל הארץ, כי ה' יעבור לפניהם ויהושע יהיה מנהיגם, איש אשר רוח בו, ויודע להתהלך עם כל איש לפי רוחו, וכה יתפרשו הכתובים:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למען תחיה אתה וזרעך. הזכיר כאן וזרעך לפי שאמרו במדרש העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. הסתכלו בחמה שבראתי לשמשכם שמא שנתה מדתה כו' ומה אלו שלא נבראו לא לשכר ולא להפסד ואינן חסים על בניהם ועל בנותיהם לא שנו את מדתם. אתם שנבראו לשכר ועונש ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם ע"א כו"כ שלא תשנו מדתכם כך היא הנוסחא בילקוט פר' האזינו (לב.תתקמב). ומנא ליה לבעל מדרש זה שהזכיר בק"ו זה בנים ובנות, אלא לפי שמצא כתוב אחר עדות זה, פסוק למען תחיה אתה וזרעך, וקשה ליה למה הזכיר ביעוד זה זרעו יותר מבכל היעודים אלא שכך אמר לו הקב"ה אם אין אתה יוצא מאצטגנינות מעשיך הרעים בגינך כי ההנאה המוחשית תלחץ אותך שלא תחוש בעתיד לפחות צא בגין זרעך כי אין להם חלק בהנאה זו אבל בעונש יש להם חלק. ואמר העידותי בכם היום. כי תסתכל בגלגל יומי שעובד מאהבה, כך אתה, לאהבה את ה' וגו', וכמו שנאמר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו ועיין ביאור כל מאמר זה בחיבורי הקטן אורח לחיים מאמר ו'.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ובחרת בחיים. בחיים עולה ע'. לומר בשבעים פנים התורה נדרשת בהן. וכן סו"ד ה' ליראיו. וחיי האדם ע' שנה:

<< · מ"ג דברים · ל · יט · >>