מ"ג דברים כב כט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער [הנערה] חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] חֲמִשִּׁים כָּסֶף וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֠נָתַ֠ן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֽוֹ־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּ לֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כׇּל־יָמָֽיו׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִתֵּין גּוּבְרָא דִּשְׁכֵיב עִמַּהּ לַאֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא חַמְשִׁין סִלְעִין דִּכְסַף וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִתּוּ חֲלָף דְּעַנְּיַיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרַהּ כָּל יוֹמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִתֵּן גַּבְרָא דְשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ לְאָבוּהָא דְעוּלֵּימְתָּא דְמֵי בַּהֲתָהּ חַמְשִׁין סַלְעִין דִּכְסַף וְלֵיהּ תְּהֵי לְאִינְתּוּ חוֹלַף דְּעַנְיָיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִפְטְרָהּ בְּגִיטָא כָּל יוֹמוֹי: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ונתן האיש . ולא הקטן.
( לאבי הנערה . כל שכיבה - לאבי הנערה, שיהיה שלו)
[ השוכב . כל שכיבה].
לאבי הנערה . ולא לאבי הבוגרות.
חמשים כסף . כסף צורי.
ולו תהיה לאשה . מלמד ששותה בעציצו; ואפילו היא חיגרת, ואפילו היא סומא, ואפילו היא מוכת עץ [שחין]. נמצא בה דבר זימה, או שאינה ראויה לבא בישראל, יכול יהיה רשאי לקיימה? ת"ל ולו תהיה לאשה , הראויה לו.
תחת אשר ענה . לרבות את היתומה. מכאן אמרו, יתומה [שנתארסה] שנתארמלה או שנתגרשה - האונס חייב והמפתה פטור.
לא יוכל שלחה כל ימיו . (משלחה הוא ליבם) [אבל היבם משלחה].
מלבי"ם - התורה והמצוה
קט.
ונתן האיש . בספרי אמר, "יתומה שנתארסה ונתגרשה". פי', או שנתארסה ונתגרשה, אף שיש לה אב, הוא הדין כיתומה; וזאת היא נקראת יתומה בחיי האב. (וסתם הספרי כר"ע דמתניתין ולעיל, דנתארסה ונתגרשה יש לה קנס, והקנס לעצמה. וע' כתובות).
ואמר עוד "אבל היבם משלחה". פי', דמותר להיבם לגרשה. דלא הזהיר הכתוב, רק על המאנס ולא על אחיו. ויש לקיים הגי' הישנה, שהיא "אבל משלחה ליבם". ופי', דילפינן " מכל ימיו ", דכל ימיו בעמוד והחזר קאי.
ואם גירשה (האונס) ומת קודם שהחזירה, איננה זקוקה ליבום; אף שאם הוא היה חי, היה מחויב להחזירה. וזה שאמר "אבל משלחה", פי', הגט שגירשה המאנס מועיל נגד היבם, שאינה עוד זקוקה ליבום.