לדלג לתוכן

מ"ג דברים ה כא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · ה · כא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹ֠עַ אֶת־ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּכְעַן לְמָא נְמוּת אֲרֵי תֵיכְלִנַּנָא אִישָׁתָא רַבְּתָא הָדָא אִם מוֹסְפִין אֲנַחְנָא לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהַנָא עוֹד מָיְתִין אֲנַחְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדוֹן לְמָא נְמוּת אֲרוּם תֵּיכְלִינָנָא אֵישָׁתָא רַבְּתָא הָדֵין אִין מוֹסִיפִין אֲנַחְנָא לְמִשְׁמַע יַת קַל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָנָא תּוּב וּמַיְיתִין אֲנַחְנָא:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הן הראנו ה' אלהינו את כבודו. מראה האש. ואת גדלו. גדולתו אלו קולות וברקים וקול שופר. ואת קולו שמענו. אלו עשרת הדברות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותאמרו", ר"ל כי באשר ידוע שהשי"ת לא יעשה נסים לבטלה אם לא לצורך גדול, ומעמד זה שזכו הכל לנבואה אף שלא היו מוכנים אליה הוא נס גדול כבריאת יש מאין

כמ"ש בפ' יתרו, וכן מה שלא נשרפו מן האש הגדול הבוער היה מעשה נסים, ובאמת אמרו חז"ל שעל כל דבור ודבור יצאה נשמתן רק שהקב"ה הזיל טל של תחיה, ר"ל שלפי הטבע היה ראוי שתצא נשמתם מגופם, שא"א שנפש מלובשת בבשר תשיג מראות אלהים רק שהיה בנס, והנה עד עתה היה צורך בנס הזה: א] שיראו כי יש אלהים ושהוא יחיד בשמים ובארץ מושל ומשגיח אין עוד מלבדו כמ"ש אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו כמש"פ שם, ב] מפני שכל הכנענים היו מכחישים ענין הנבואה ואמרו שא"א שה' ינבא בני אדם ע"כ הוצרך לנס הזה כדי שידעו שה' מנבא בני אדם כמ"ש הנה אנכי בא אליך בעב הענן וכו' וכמש"פ שם, אבל עתה אין צורך עוד בנס הגדול הזה לא למען יראנו מציאות ה' וכבודו ויחודו שהלא כבר הראנו ה' את כבודו ואת גדלו, ולא למען ידעו שה' מנבא בני אדם כי שהלא דבריו שמענו מתוך האש. והנה על הנבואה טענו המכחישים שני טענות א] אמרו שהנבואה בלתי אפשריית מצד ה' שאיך יצויר שבורא כל העולמים ידבר עם בשר ודם, ב] אמרו שהוא בלתי אפשריית מצד האדם שאיך יצויר שהאדם ישמע דברי ה' ויחיה ולא תפרד נפשו מגופו כמ"ש מות נמות כי אלהים ראינו, ולבעבור זה הוצרך הנס הגדול הזה לברר אפשריית הנבואה, אמנם עתה יהיה הנס לבטלה באשר היום הזה ראינו שהנבואה אפשריית בין מצד ה' כי ידבר אלהים את האדם, בין מצד האדם דהא ראינו שיצויר שידבר את האדם וחי:

<< · מ"ג דברים · ה · כא · >>