מ"ג בראשית מג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג בראשית · מג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אִם אִיתָךְ מְשַׁלַּח יָת אֲחוּנָא עִמַּנָא נֵיחוֹת וְנִזְבּוֹן לָךְ עֲבוּרָא׃
ירושלמי (יונתן):
אִין אִיתָךְ מְשַׁדֵר יַת אָחוּנָא עִמָנָא נֵיחוֹת וְנִזְבּוֹן לָךְ עִבּוּרָא:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נרדה. ג' במסורה הכא ואידך נרדה ונבלה שם שפתם. נרדה אחר פלשתים לילה. שאמר אם ישך משלח נרדה מיד ונרדה ביום ובלילה למהר הדבר כמו התם נרדה לילה וגם רמז למה שדרשו שירדו להרוג ארץ מצרים כדכתיב נרדה ונבלה שם שפתם:

<< · מ"ג בראשית · מג · ד · >>