מ"ג בראשית לט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲחַדְתֵּיהּ בִּלְבָשֵׁיהּ לְמֵימַר שְׁכוֹב עִמִּי וְשַׁבְקֵיהּ לִלְבָשֵׁיהּ בִּידַהּ וַעֲרַק וּנְפַק לְשׁוּקָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַחַדְתֵּיהּ בִּלְבוּשֵׁיהּ לְמֵימַר שְׁכוּב עִמִי וְשַׁבְקֵיהּ לִלְבוּשֵׁיהּ בִּידָהּ וְאָפַק לְשׁוּקָא:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויעזוב בגדו בידה" - לכבוד גברתו לא רצה להוציאו מידה בכחו הגדול ממנה והסיר אותו מעליו כי היה בגד שיתעטף בו כמעיל וצניף והיא בראותה כי הניח בגדו בידה פחדה פן יגלה עליה לבני הבית או לאדניו והקדימתו אליהם לאמר כי הפשיט בגדו לשכב עמה ובראותו כי הרימותי קולי נבהל לברוח וזה טעם ויהי בראותה כי עזב בגדו ולכן לא הגידה היא ויעזוב בגדו בידי רק אמרה לאנשי ביתה ולבעלה ויעזב בגדו אצלי

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויעזוב בגדו אצלה. למד הכתוב מעלתו שלא רצה להתעצם עם אדונתו ולקחת בגדו ממנה אבל הניחו אצלה לכבודה.

וינס ויצא החוצה. יצא לחוץ כדי שתתיאש ממנו ולא תתבענו. או אולי מפני שרצה הצדיק לכבוש את יצרו נתחכם למצוא דרך ויצא החוצה להתקרר מפני שנתחממו לו כחות הגוף.

ובמדרש וינס ויצא החוצה. אמר לו הקב"ה אתה נסת היום, הים ינוס מפני ארונך, שנאמר (תהלים קיד) הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וינס" מן החדר פן יגבר עליו יצר הרע: " ויצא החוצה" בהיותו חוץ מן החדר יצא לאטו בלתי תנועת ניסה שלא ישאלוהו מה לך כי תנוס ומי רודפך אבל היא שראתה שיצא מן החדר כתנועת ניסה יראה שמא עשה כך חוץ לחדר ושאלוהו והגיד לפיכך:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וינס ויצא החוצה". לא נאמר וינס החוצה לפי שההולך ברחובות קריה במרוצה מרגישין בו העולם למה רץ ועל מה הוא רץ, ע"כ לא הלך במנוסה כי אם בבית עצמו, וכשיצא מן הפתח יצא כדרכו בלא מרוצה. ודרז"ל (תנחומא ט.) הים ראה וינוס מה ראה, ראה ארונו של יוסף שנאמר בו וינס ויצא החוצה לפי שארז"ל (כתובות ל:) אע"פ שד' מיתות ב"ד בטלו דין ד' מיתות לא בטלו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי, וידוע שהבא על אשת איש מיתתו בחנק, ומטעם זה היה משפט דור המבול בטביעת המים בעבור הזנות, וכתיב (תהלים לב.ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא ארז"ל (ברכות ח.) זו אשה וסמיך ליה רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, לפיכך יוסף שהיה גדור מעריות שנאמר וינס ויצא החוצה, היה כדאי להציל את ישראל מן שטף מי הים, וזה שאמר הים ראה וינס שראה מנוסתו של יוסף מפני אשת אדוניו, ע"כ ראוי הוא שלא ישטפו מי הים ארונו של יוסף, ואגבו נצולו כל נושאי ארונו וכל ישראל שהלכו אחר ארונו, ונטבעו המצרים שטופי זימה. ויכול להיות שמאמר ויצא החוצה היינו חוץ לאצטגנינות שלו, דוגמת ויוצא אותו החוצה הנאמר באברהם, (בראשית טו.ה) כך יצא יוסף חוץ למערכה עד שלא היה כח ביד המערכה לשלוט בו, ואדרבה הוא שלט בדברים הטבעים והמה נסו לקולו, וזהו קריעת ים סוף מפני ארונו של יוסף.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ותתפשהו וגו' לאמר וגו'. פי' התורה מגדת כוונתה בתפיסת הבגד שכוונתה לאמר וגו', אבל היא לא אמרה כלום אלא שלחה ידה לתופסו להכריחו קום עשה:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי. באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו, אמרה לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם; רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא "ורועה זונות יאבד הון"? מיד "ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו", נעץ צפרניו בקרקע. "מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל", משם זכה ונקרא אבן ישראל, שנאמר: "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף". אמרו: ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו, שנאמר: "אלה תולדות יעקב יוסף" וכו', ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו, וכולן נקראו על שמו, שנאמר: "ובני בנימן" וגו'. בלע, שנבלע בין האומות. בכר, שהיה בכור לאמו. אשבל, ששבאו אל. גרא, שגר באכסניות. נעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש, שהיה אחי וראשי. מופים וחופים, הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. וארד, שירד לבין האומות:

ותתפשהו בבגדו וגו' וינס ויצא החוצה. קפץ בזכות אבות, כמא דאת אמר: "ויוצא אותו החוצה". שמעון איש קטרון אומר: בזכות עצמותיו של יוסף קרע הים לפני ישראל, שנאמר: "הים ראה וינוס", בזכות וינס ויצא החוצה.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בבגדו. ב' במסורה עיין בפרשת משפטים: