מ"ג בראשית ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


מ"ג בראשית ד · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאָדָם יְדַע יָת חַוָּה אִתְּתֵיהּ וְעַדִּיאַת וִילֵידַת יָת קַיִן וַאֲמַרַת קְנֵיתִי גֻּבְרָא מִן קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָדָם יְדַע יַת חַוָה אִיתְּתֵיהּ דַהֲוָה חֲמֵידַת לְמַלְאָכָא וְאַעֲדִיאַת וִילֵידַת יַת קַיִן וַאֲמָרַת קָנִיתִי לְגַבְרָא יַת מַלְאָכָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והאדם ידע" - כבר קודם הענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן וכן ההריון והלידה שאם כתוב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים

"קין" - על שם קניתי

"את ה'" - כמו עם ה' כשברא אותי ואת אישי לבדו בראנו אבל בזה שותפים אנו עמו (נדה לא)

"את קין את אחיו את הבל" - ג' אתים ריבוים הם מלמד שתאומה נולדה עם קין ועם הבל נולדו שתים לכך נאמר ותוסף (ב"ר)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

והאדם — כאשר ראה שלא יחיה בגופו בעצמו לעולם, הוצרך להחיות המין. על כן אמרה: קניתי איש את ה', ואין שם זכר למלת 'אלהים'. כי הנה נמצא בארץ במין, כאשר הוא במעלה בעצמים. ומלת טוב, כלל, וכן כתוב: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א לא). ו'רע', חלק:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותהר ותלד את קין" - ענינו ותלד בן ותקרא את שמו קין כי אמרה קניתי איש את ה' וכן ותלד את חנוך (להלן ד יז) ורבים בפרשה ובמקומות אחרים את ה' עם ה' כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו אבל בזה אנו שותפין עמו לשון רש"י והנכון לי שאמרה הבן הזה יהיה לי קנין לה' כי כאשר נמות יהיה במקומנו לעבוד את בוראו וכן דעת אונקלוס שאמר קדם ה' וכמהו (ונראה) והראה את הכהן (ויקרא יג מט) לכהן ויגש דוד את העם (שמואל א ל כא) אל העם או יהיה "את ה'" כמו ויתהלך חנוך את האלהים (להלן ה כב) את האלהים התהלך נח (להלן ו ט) וקראה האחד בשם קנין והשני הבל כי קנין האדם להבל דמה ולא רצתה לפרש זה על כן לא נכתב טעם בשם השני והסוד המקובל בענין הבל גדול מאד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(א - ב)    למה עד עתה קורא אותו האדם בה' הידיעה ומעתה יקראהו אדם בלא ה"א. למה בפרשה ראשונה לא הזכיר רק שם אלהים ובפרשה שניה הזכיר הויה אלהים ובפרשה זו הזכיר שם הויה לבד. מדוע אמר ותוסף ללדת. ולמה לא אמר טעם קריאת שם הבל:

(א) "והאדם ידע את חוה אשתו". עד עתה קוראהו האדם בה"א הידיעה, כי הוא שם המין, שקודם שהוליד תולדות הי' הוא כלל מין האדם, ומעת שהוליד תולדות שב שם אדם אצלו שם עצם פרטי שדרכו לבא בלא ה"א הידיעה קראו אדם, ובפרשה הראשונה לא נזכר רק שם אלהים, כי שם ידבר איך קבע חקי הטבע שזה יציין בשם אלהים וכמש"ש, ובפרשה השניה שידבר מההשגחה שחל על כלל מין האדם, כי נקרא בשם האדם שהוא שם המין, נקרא ה' אלהים, שם הויה ע"ש ההשגחה משכר ועונש, ושם אלהים כי ההשגחה שחל על המין כולו, הוא גם מצד שיסד חקי הטבע בעת הבריאה, שמצד זה ישגיח שלא יחסר מין אחד, ויש השגחה זו גם על הבע"ח שאין שייך אצלם שכר ועונש, אולם בפ' זו שידבר מאדם פרטי, שההשגחה עליו היא השגחה פרטית לפי השכר והעונש בלתי נתלה בטבע הכולל, הזכיר רק שם הויה, ובא ללמד כי יש השגחה מיוחדת גם על היחידים, וימדוד להם שכר ועונש כפי מעשיהם כמו שהיה בענין קין:

וכבר בארתי באילת השחר (כלל קי"ז) שדרך הלשון להקדים את הפעל אל השם, וכ"ז במאמרים שהם מסודרים ורצופים אחד אחר חברו בזמן, אבל כשבא לדבר מענין שכבר עבר קודם לזמן ההוא יקדים את השם אל הפעל, וע"כ כתב רש"י ז"ל והאדם ידע קודם החטא, ושם בארתי עוד (בכלל קי"ז) שיקדים את השם לפני הפעל כשרוצה לדייק את השם, שע"כ אמרו חז"ל שעד אברהם לא הוה זקנה דכתיב ואברהם זקן, ר"ל רק אברהם זקן ולא אחר ומזה אמר במד' מלמד שלא שמשה שום בריה קודם לאדה"ר ר"ל רק האדם ידע לא זולתו, ולפ"ז י"ל שהיה אחר החטא כמו שנראה ממ"ש חז"ל שקין נולד מזוהמתו של נחש. ותהר ותלד את קין. הנה הקדמונים היו מקדישים את הבן הבכור שיהיה קדוש לה' ועובד עבודתו, ויתר הבנים התעסקו בדברי חול, וע"ז אמר ותהר ותלד את קין, שקין היה העקר בעיניה בהיותו הבכור, ותאמר קניתי איש את ה' ר"ל שיהיה מיוחד לה' לעבוד עבודתו, וכבר בארתי באילת השחר (כלל כ"ג) שיצויר קונה בלא מוכר כמו אשת המת קנית וכדומה ועיי"ש הטעם:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

והאדם ידע את חוה אשתו. לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון; "והוא ידע" אין כתיב כאן אלא והאדם ידע, הודיע לכל דרך ארץ. דבר אחר: ידע מאיזה שלוה נגלה, הודיע מה עבדת ליה חיויא.

ותהר ותלד את קין. ג' פלאים נעשו באותו יום: בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, עלו למיטה שנים וירדו שבעה: קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו.

ותאמר קניתי איש את ה'. חמת לה איתתא בנין, היא אמרה: הא קנין בעלי בידי. ר' ישמעאל שאל את ר' עקיבא: בשביל ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה, אתין גמין ריבויין, אכין ורקין מיעוטין, הדין את דכתיב הכא מהו? אמר ליה, אילו כתיב: "קניתי איש ה'", היה הדבר קשה. אמר ליה: "כי לא דבר ריק הוא", ואם ריק הוא מכם הוא ריק, שאין אתם יודעים לדרוש. אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראת מאדם; מכאן ואילך "בצלמנו כדמותנו", לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה.

בא עליה רוכב הנחש ועברה את קין, ואחר כך בעלה אדם ועברה את הבל, שנאמר: והאדם ידע את חוה אשתו; מהו ידע? ידע שהיתה מעוברת, וראתה את דמותו, שלא היה מן התחתונים אלא מן העליונים, והבינה ואמרה: קניתי איש את ה'. ר' מיאשה אמר: נולד קין ואשתו תאומתו עמו, ונולד הבל ואשתו תאומתו עמו. ר' אומר: קין והבל תאומים היו, שנאמר: ותהר ותלד את קין, בההיא שעתא אוסיפת למילד, "ותוסף ללדת את אחיו":