מ"ג במדבר לה כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · לה · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדֳּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם בְּשִׂנְאָה דְּחָהִי אוֹ רְמָא עֲלוֹהִי בְּכָמְנָא וְקַטְלֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין בִּסְנָא הֲדוֹף וְאִיתְכַוִין וְדַחְיֵיהּ אוֹ טְלַק עֲלוֹי כְּלוֹנְסַן וְשַׁרְוָותָא וְגַלְגִיל עֲלוֹי כֵּיפִין בְּכַוָונוּת לִבָּא וְקַטְלֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בצדיה" - כתרגומו בכמנא

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בִּצְדִיָּה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּכַמְנָא", בְּמַאֲרָב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יג ""ואם בשנאה יהדפנו", מוסיף שגם אם מת ע"י שדחפו ממקומו ויש הבדל בין הדף ובין דחה, שהדוחה יהיה לפעמים ע"י דבורו כמו בחלק שפתיה תדיחנו (משלי ז), ופה חלק

יעשה מדחה (שם בו), אבל הדף הוא בגופו, ומציין שדחפו ממקומו שלא ישוב עוד אל מקום זה, ר"ל שדחפו מן הגג או דחפו לתוך האש או המים עד שלא יוכל לצאת משם, אבל אם יוכל לצאת משם זה נקרא דוחה לא הודף כמו דחה דחיתני לנפול וה' עזרני, ובזה האופן מדבר בספרי וכן פי' בסנהדרין (דף עז) וברמב"ם (פ"ג מה' רוצח הל' ט' י' י"א):

"יד "או השליך עליו בצדיה, מענין מארב כתרגומו, ומ"ש או באיבה הכהו בידו לראות בכל אופן שיכהו בידו, כגון אם חנקו או בעטו, וזה גלוי יותר מן הדוחפו מן הגג ששם אמר

בשנאה ופה אמר באיבה, שהאיבה גלויה יותר מן השנאה:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואם בשנאה יהדפנו - למה נאמר? לפי שהוא אומר ואם בכלי ברזל הכהו או באבן יד או בכלי עץ יד, אין לי אלא שהרגו באלו שהוא חייב, דחפו מראש הגג ונפל ומת מנין? ת"ל ואם בשנאה יהדפנו מ"מ. או אפילו דחפו לתוך המים או לתוך האור, או שיסה בו את הכלב או את הנחש, הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתם: לא ראי אבן כראי עץ, ולא ראי עץ כראי אבן, ולא ראי זה כראי ברזל, ולא ראי ברזל כראי שלשתם. הצד השוה שבשלשתם - שהוא מחמת הממיתים והמית - ה"ז חייב. יצא את שדחפו לתוך האור או לתוך המים ושיסה בו את הנחש, שדינו מסור לשמים:

או השליך עליו בצדיה - שצודה לו, שמתכוון לו.

<< · מ"ג במדבר · לה · כ · >>