מ"ג במדבר לה יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג במדבר לה · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִם בְּאַבְנָא דְּמִתְנַסְבָּא בְּיַד דְּהִיא כְּמִסַּת דִּימוּת בַּהּ מְחָהִי וְקַטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל קָטוֹלָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין בְּאַבְנָא מְלוֹי יְדָא דִי כְמֵסַת דִי יְמוּת בָּהּ מְחוֹהִי וְקַטְלֵיהּ קָטוֹלָא הוּא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל קָטוֹלָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באבן יד" - (ספרי) שיש בה מלא יד

"אשר ימות בה" - שיש בה שיעור להמית כתרגומו לפי שנאמר (שמות כא) והכה איש את רעהו באבן ולא נתן בה שיעור יכול כל שהוא לכך נא' אשר ימות בה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בְּאֶבֶן יָד – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֹא יָד (ספרי שם).
אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְהָמִית, כְּתַרְגּוּמוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן" (שמות כא,יח), וְלֹא נָתַן בָּהּ שִׁעוּר, יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (ספרי שם).

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"י ""ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו", כבר אמר בפ' משפטים וכ"י "יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולמד פה שמ"ש באבן הוא דוקא אם יש בו כדי להמית, וכן התבאר ממ"ש (דברים יט) וקם עליו והכהו נפש היינו שהכהו במקום שיש בו כדי להמית ועז"א שם או באגרוף כמ"ש במכלתא משפטים (סי' ע"א), וכבר באר הרמב"ם (פ"ג מה' רוצח), שאומדין דבר שהכהו בו ומקום ההכאה וכח ההכאה ומשערין המכה עצמה וכח ההורג וכח הנהרג, ועז"א ואם באבן יד שמשערין כח היד, ולמען נדע שגם אם גלגל

עליו אבנים חייב אמר רוצח הוא וכו' כנ"ל בסי' הקודם:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח - למה נאמר? לפי שהוא אומר שמות יא וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו, שומע אני שאם יכנו בין בדבר שהוא כדי להמיתו ובין בדבר שאינו כדי להמיתו יהא חייב? ת"ל אם באבן יד אשר ימות בה הכהו. מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שהוא כדי להמיתו! שומע אני אף על מקום שאינו כדי להמיתו? ת"ל דברים יט וכי יהיה איש שונא לרעהו, מגיד הכתוב שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו להמיתו, ועל מקום שהוא כדי להמיתו. אין לי אלא שהרגו באבן שיהא חייב, גלגל עליו סלעים ועמודים מנין? ת"ל רוצח הוא מות יומת הרוצח מ"מ:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

באבן. ג'. הכא ואידך והכה איש את רעהו באבן. באבן המלך. והכה איש את רעהו באבן אם הוא באבן יד צריך אומד שיהא בו כדי להמית שנאמר אשר ימות בה אבל אם הוא גדול כאבן המלך אין צריך אומד ממילא יש בו כדי להמית:

<< · מ"ג במדבר · לה · יז · >>