מ"ג במדבר לה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר לה · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְקִרְוַיָּא דְּתִתְּנוּן מֵאֲחֻדַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן סַגִּיאֵי תַּסְגּוֹן וּמִן זְעֵירֵי תַּזְעֲרוּן גְּבַר כְּפוֹם אַחְסָנְתֵיהּ דְּיַחְסְנוּן יִתֵּין מִקִּרְווֹהִי לְלֵיוָאֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וְקוּרְיַין דְתִתְּנוּן מִן אַחֲסָנַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן שִׁבְטָא דְעַמֵיהּ סַגִי תַּסְגוּן וּמִן שִׁבְטָא דְעַמֵיהּ זְעֵיר תִּזְעֵרוּן גְבַר אֲגַב אַחֲסַנְתֵּיהּ דְיַחְסְנוּן יִתֵּן מִקִירְוֵיהּ לְלֵוָאֵי:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו" - גם זה על דעת רבותינו (בבא בתרא קכב) מאת בתי האבות שנחלו הרבה יקחו הרבה כמו שהזכיר למשפחותיכם (לעיל לג נד) אבל השבטים שוים היו בנחלה ואע"פ שתמצא בספר יהושע (פרק כא) שאין מספר הערים אשר נתנו ללוים שוה לשבטיהם מפני שווי הערים היה שהיו חשובות זו מזו כי בשומא נתחלקה הארץ תדע שהרי נתנו מיהודה ושמעון ובנימן ערים י"ג וממטה יששכר אשר ונפתלי וחצי מנשה י"ג ואלו מרובים על הראשונים במנינם ונתנו ממטה אפרים ערים ארבע וממטה דן ערים ארבע והיו בני דן כפלים כבני אפרים

<< · מ"ג במדבר · לה · ח · >>