מ"ג במדבר לא נד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר לא · נד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְסֵיב מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר כָּהֲנָא יָת דַּהְבָּא מִן רַבָּנֵי אַלְפֵי וּמָאוָותָא וְאֵיְתִיאוּ יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דּוּכְרָנָא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְסֵיב משֶׁה וְאֶלְעָזָר כַּהֲנָא יַת דַהֲבָא מִן רַבָּנֵי אַלְפִין וּמַאֲוָותָא וְאַיְתִיאוּ יָתֵיהּ לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דוּכְרָנָא טָבָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל קֳדָם יְיָ:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבאו אותו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל" - יראה מזה שעשו מהם כלי שרת ומסרום לצבור לזכרון לכל בני ישראל שיעשו בהם עבודת ה' לדורות שאם באו הכלים האלה לאוצר בית השם היה ראוי שיאמר "זכרון להם לפני ה'" כי בני ישראל יכלול כל העם והזכרון בדבר קיים הוא