ספורנו/במדבר/לא
ה[עריכה]
"וימסרו" למשה מאת כל שבט ושבט:
ו[עריכה]
"וישלח אותם משה אלף למטה לצבא" שלח אלף לכל מטה שיתקבצו יחדו לצבא: " אותם ואת פינחס" ואחר שנתקבצו שלח אותם כולם יחד ועמהם שלח את פינחס: "לצבא וכלי הקדש וחצוצרות התרועה בידו." שלח אותו לצבא לראש ומשוח מלחמה ושיהיו כלי הקדש וחצוצרות התרועה ברשותו:
טו[עריכה]
"החייתם כל נקבה" אף על פי שבמלחמת כל אומה חוץ מז' אומות כתוב רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבוז לך לא היה לכם להחיות לפחות אותם הנשים שהכרתם שהיו לכם לתקלה בדבר בלעם:
יז[עריכה]
"הרגו כל זכר בטף" אף על פי שאין ראויים למשכב וזה לנקמה שלא ישאר למדין נין ונכד:
כא[עריכה]
"זאת חקת התורה" מה שאמר לכם משה שתתחטאו שלישי ושביעי הוא דין חקת התורה של פרה אדומה לטהר מטומאת מת:
כב[עריכה]
"אך את הזהב" אבל כלי מתכות מלבד אותה טהרה צריך שתגעילו אותם:
כג[עריכה]
"וטהר" מגיעולי גוים: " אך במי נדה יתחטא" שלא יצא מטומאת מת בלבון אף על פי שנראה כמו חדש:
כז[עריכה]
"וחצית את המלקוח" מפני שהיתה המלחמה מלחמת נקמה על מה שנעשה נגד כולם רצה שיתקיים ככולם ואכלת את שלל אויביך כענין דוד בשלל עמלק כאמרו הנה לכם ברכה משלל אויבי ה':
לב[עריכה]
"יתר הבז אשר בזזו" כי נכסי הבתים בזזו אנשי הצבא להם:
נ[עריכה]
"לכפר על נפשותנו" על דבר פעור שלא מחינו בחוטאים:
נא[עריכה]
"ויקח משה" קבל מהם ושקל: " כל כלי מעשה" כל מין כלי שהיה תכשיט של נשים במעשה פעור:
נד[עריכה]
"ויקח משה" אחר ששקל הביא אותו אל אהל מועד: " זכרון לבני ישראל" לכפרת עון פעור.