ספורנו/במדבר/ל
ב
[עריכה]"זה הדבר אשר צוה ה'" כשאמר בהר סיני ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת היתה הכונה האיש הנודר או נשבע לא יחל דברו כי בחללו דברו הוא מחלל את ה' אבל האשה שאינה ברשות עצמה לא תהיה מחללת אם יפר המיפר:
ו
[עריכה]"וה' יסלח לה" על שנדרה מה שאין בידה לקיים: " כי הניא אביה אותה" והיא לא ידעה את דעת אביה כשנדרה והיה נדרה על דעת לקיים:
טו
[עריכה]"ואם החרש יחריש" שהשתיקה במי שיש בידו למחות היא כמו הודאה שהשותק הוא כמסכים במה שנעשה:
טז
[עריכה]"ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו" אחרי יום שמעו שאינו יכול אז להתחרט ולהפר: " ונשא את עונה" כמשפט כל מכריח את חבירו לעבור עבירה או מורה שקר ומתעה: