מ"ג במדבר כז יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג במדבר · כז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהֹוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
דְּיִפּוֹק קֳדָמֵיהוֹן וּדְיֵיעוֹל קֳדָמֵיהוֹן וּדְיַפֵּיקִנּוּן וּדְיַעֵילִנּוּן וְלָא תְהֵי כְּנִשְׁתָּא דַּייָ כְּעָנָא דְּלֵית לְהוֹן רָעֵי׃
ירושלמי (יונתן):
דִי הֲוֵי נְפַק קֳדָמֵיהוֹן לְסִדְרֵי קְרָבָא וְדִי הֲוָה עָלֵיל קֳדָמֵיהוֹן מִן סִדְרֵי קְרָבָא וּדְיִפּוֹק יַתְהוֹן מִן יַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּדְיֵעוּל יַתְהוֹן לְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל וְלָא תְהֵי כְנִישְׁתָּא דַיְיָ בְּלָא חַכִּימִין מִן בִּגְלַל דְלָא יִטְעוֹן בֵּינֵי עַמְמַיָא כַּעֲנָא דְטָעַן וְלֵית לְהוֹן רוֹעֵי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר יצא לפניהם" - לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג שנא' (במדבר כא) אל תירא אותו וכדרך שעשה יהושוע שנא' (יהושע ה) וילך יהושוע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו' וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח) כי הוא יוצא ובא לפניהם יוצא בראש ונכנס בראש

"ואשר יוציאם" - בזכיותיו

"ואשר יביאם" - בזכיותיו ד"א ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי שאיני מכניסן לארץ

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם – לֹא כְּדֶרֶךְ מַלְכֵי הָאֻמּוֹת, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם וּמְשַׁלְּחִין אֶת חֵילוֹתֵיהֶם לַמִּלְחָמָה; אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי, שֶׁנִּלְחַמְתִּי בְּסִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירָא אֹתוֹ" (במדבר כא,לד), וּכְדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲלָנוּ אַתָּה" וְגוֹמֵר (יהושע ה,יג). וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "כִּי הוּא יוֹצֵא וּבָא לִפְנֵיהֶם" (שמ"א יח,טז), יוֹצֵא בָּרֹאשׁ וְנִכְנָס בָּרֹאשׁ (ספרי קלט).
וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם – בִּזְכֻיּוֹתָיו (שם).
וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם – בִּזְכֻיּוֹתָיו (שם). דָּבָר אַחֵר: וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי, שֶׁאֵינִי מַכְנִיסָן לָאָרֶץ (מדרש תנחומא ואתחנן ה).

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר יצא לפניהם" בענין המלחמה: " ואשר יוציאם" בעניני הנהגת המדינה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"אשר יצא לפניהם", וההנהגה הזאת תחלק לשתים: [א] בעת שיצאו לחוץ ללחום עם אויביהם שיצא לפניהם, [ב] בעת שישובו אל בתיהם שאז צריך להנהיג ההנהגה

הפנימית לעשות משפט בין אדם לחברו וכדומה כמ"ש ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם מלחמותינו ועז"א ואשר יבא לפניהם, והנהגות האלה יהיו בשתי פנים: [א] בעת שהעם נכנעים אל השופט ונמשכים אחריו ברצון שעז"א אשר יצא לפניהם, [ב] בעת שאינם שומעים ברצון וצריך להכריחם ע"ז בכח הזרוע אשר לו שעז"א ואשר יוציאם ואשר יביאם שזה מורה על שמכריח אותם ביד חזקה. ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה כי גם הצאן שאין להם רועה יש להם מנהיג והוא התיש ההולך בראש העדר וכלם הולכים אחריו רק זה אין קרוי מנהיג אחר שהוא סכל כמוהם ודומה להם, וצריך רועה שי"ל שכל ויודע איך להנהיגם על נאות דשא ועל מי מנוחות כן אין די בשיהיה מנהיג דומה להם, רק צריך

איש אשר רוח אלהים בו שהוא נפרד ממינם בערך הרועה המשכיל נגד הצאן:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אשר יצא לפניהם אשר יוציאם ואשר יביאם - לא כדרך שאחרים עושים, שהם משלחים חיילות, והם באים לבסוף; אלא כשם שעשה משה, שנאמר ויאמר ה' אליו אל תירא אותו, וכשם שעשה יהושע, שנאמר וירץ יהושע ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו, וכשם שעשה פנחס, שנאמר במדבר לא וישלח אותם משה אלף למטה לצבא.

אשר יצא לפניהם - בראש. ואשר יבוא לפניהם - בראש, שנאמר דברי הימים א יא ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש.

אשר יצא לפניהם - בגדוד. ואשר יבוא לפניהם - בגדוד.

אשר יצא לפניהם - בכרך ואשר יבא לפניהם - בכרך. אשר יוציאם - בזכיות. ואשר יביאם - בזכיותיו. אשר יוציאם - במנין. ואשר יביאם - במנין, שנאמר במדבר לא ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש וגו'. ולמה הוצרכו כפרה? לפי שזנו עיניהם מן הערוה:

ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה - ועליו מפורש בקבלה שיר השירים א הגידה לי שאהבה נפשי, כענין שנא' ירמיה מג ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרועה את בגדו, שלמה אהיה כעוטיה על עדרי - אברהם יצחק ויעקב.

צא וראה מה הקב"ה השיבו: אם לא תדעי לך היפה בנשים - מעולה שבנביאים.

צאי לך בעקבי הצאן - בעקבים אני עושה עמהם.

ורעי את גדיותיך - מנין אתה אומר, שהראהו המקום למשה כל הפרנסים העתידים לשמש את ישראל מיום שיצאו מן המדבר עד שיחיו המתים? שנא' צאי לך בעקבי הצאן.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה. באלו השני פסוקים יש עשרים ושמונה תיבות ולכן פרנס יהושע את ישראל כ"ח שנים וזה הוא שנאמר וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כ"ח לעשות חיל:

ואשר יבא. ב' במסורה הכא ואידך ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים. לומר לך בין בישוב בין ביער בכל פעם צריך לבא לפניהם:

<< · מ"ג במדבר · כז · יז · >>