מ"ג במדבר כא כז
כתיב:
על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון.
מנוקד:
עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן.
עם טעמים:
עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל כֵּן יֵימְרוּן מַתָּלַיָּא עוּלוּ לְחֶשְׁבּוֹן תִּתְבְּנֵי וְתִשְׁתַּכְלַל קַרְתָּא דְּסִיחוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַל כֵּן יֵימְרוּן בְּחִידְתָא מְתוּלַיָיא אָמְרִין צַדִיקַיָא דְשָׁלְטִין בְּיִצְרֵיהוֹן אִיתוּ וְנַחְשׁוֹב זֵיינָא דְעוּבְדָא טָבָא כֻּלוֹ קֳבֵיל אַגְרָא וַאֲגַר עוֹבָדָא בִּישָׁא כֻּלוֹ קֳבֵיל זֵיינָא יִתְבְּנֵי וְיִשְׁתַּכְלַל דְמִיתְעַר וּמְשִ¦יחַ בְּאוֹרַיְיתָא: |
| ירושלמי (קטעים): | מִן בְּגִין כֵּן יֵימְרוּן מְתוּלֵי מְתָלַיָיא עוּלוּ: |
רש"י
"יאמרו המשלים" - בלעם שנאמר בו (במדבר כג) וישא משלו
"המשלים" - בלעם ובעור והם אמרו
"באו חשבון" - שלא היה סיחון יכול לכבשה והלך ושכר את בלעם לקללו וזהו שאמר לו בלק (שם כב) כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו'
"תבנה ותכונן" - חשבון בשם סיחון להיות עירו
[כד] תבנה ותכונן חשבון בשם סיחון להיות עירו. פירוש, שאין "תבנה ותכונן" פירושו שעיר סיחון תבנה, שהרי עדיין לא היתה עיר סיחון, אלא פירושו "תבנה ותכונן" להיות עירו, כי עדיין לא היתה. וכך היו מקללין את חשבון, שתבנה ותכונן להיות עיר סיחון מכאן ואילך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים – בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ" (במדבר כג,יז).
הַמֹּשְׁלִים – בִּלְעָם וּבְעוֹר (מדרש תנחומא חוקת כד); וְהֵם אָמְרוּ: "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן", שֶׁלֹּא הָיָה סִיחוֹן יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, וְהָלַךְ וְשָׂכַר אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלוֹ (שם). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ בָּלָק: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" וְגוֹמֵר (במדבר כב,ו; מדרש תנחומא בלק ד).
תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן – חֶשְׁבּוֹן בְּשֵׁם סִיחוֹן, לִהְיוֹת עִירוֹ.
רשב"ם
מושלים: מושלי נבואות כגון בלעם וחביריו:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •